פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃
רש"י
ושוליו. כמו שולי המעיל (שמות כ״ח:ל״ד) תחתיתו ראיתיו יושב על כסא בשמים ורגליו בהיכל הדום מרגלותיו בבית המקדש לדון על עוזיה שבא ליטול כתר כהונה:
תוספות יום טוב
ויש אומרים אף צמרו לתכלת. פי' הר"ב עושים מצמרו מעיל כו' ועל שוליו פעמונים שמשמיעים קול. וז"ל התוס' דבמעיל של כהן היו על שוליו פעמוני זהב ורמוני תכלת כמין רמונים היו עשוים מצמר צבוע בתכלת ועשוים קשים ותלויין בשולי המעיל אצל הפעמונים כדכתיב (שמות כ״ח:ל״ד) פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב. כשנוגעים הפעמונים אל הרמונים בשעת הלוכו נשמע קולו בבואו אל הקדש עד כאן. [*א"נ אפשר לומר שס"ל כהרמב"ן בפירוש החומש שמפרש שהפעמונים היו בתוך הרמונים ממש שהיו הרמונים עשוים חלולים חלולים]. ולדעת היש אומרים אתיא כבן עזאי דס"ל שתביא שמונה וא"כ לא אכפת לן שיהיו המספרים שוים ממש וכמו שלא דקדקו המפרשים שהזכרתי בדברי רבי יהושע. וכתב הר"ב ות"ק תכלת לא קחשיב לפי שאין התכלת משמיע קול אלא הפעמונים. שאף על פי שהקול נשמע על ידי נגיפה והקשת הפעמון ברמון. מ"מ קול לו קול אליו לפעמון יתיחס ולא לרמון. שאין הקול יוצא אלא מהמתכות ולא מהצמר. ועוד יראה לי דס"ל לת"ק כפירש"י בפי' החומש דמפרש פעמוני זהב זגים עם ענבלים שבתוכן ולא שבא על ידי הקשה ברמון כלל. [*וכבר הזכיר הרא"ם שכן פירשו הרמב"ם והסמ"ג. והוכיח שכן הוא כפירושם מברייתא דמסכת זבחים פרק המזבח [דף פ"ח]: