פרשנות מצטטת על שמות לג:ח

וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.

הַכְרָזָה רִאשׁוֹנָה הִיא מַה שֶּׁמַּסִּיק בְּמִדְרָשׁ הָרַבָּתִי (מצורע טז ב): מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סָם חַיִּים? אוֹדִיק עֲלֵיהּ עָלְמָא. פֵּרַשׁ בַּעַל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: הִבִּיטוּ אַחֲרָיו, מִלְּשׁוֹן ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ (שמות לג ח). רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב וּפָשִׁיט בִּטְרַקְלִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: תָּא סַק לְהָכָא, זַבֵּין לִי. אָמַר לֵיהּ: לֵית אַתְּ צְרִיךְ וְלָא כִדְמוּתָךְ. אַטְרַח עֲלֵיהּ, סְלִיק לְגַבֵּיהּ. הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים מְכֹרָךְ, הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק זֶה: ״מִי הָאִיש הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ׳, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע״ (תהלים לד יג-יד). אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז: ״שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ״ (משלי כא כג), שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא מִקְרָא זֶה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַנִי. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״, הַמּוֹצִיא רָע. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה. ״זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ״ וְגוֹ׳ (קהלת י א) רָצָה לוֹמַר אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַזְּבוּבִים, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית, כִּי לָשׁוֹן הָרַע תְּלָתָא קְטִיל (דב״ר ה י), עַל כֵּן קְרָאָם ״זְבוּבֵי מָוֶת״. וְאָמַר ״יַבְאִישׁ״, כִּי כָל כַּוָּנָתָם לְהַבְאִישׁ רֵיחַ אֲנָשִׁים טוֹבִים. ״יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ״, ״יַבִּיעַ״ לְשׁוֹן דִּבּוּר, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֲפִלּוּ מִן אִישׁ שָׁלֵם אֲשֶׁר רֵיחוֹ נוֹדֵף כְּשֶׁמֶן רוֹקֵחַ, מִכָּל מָקוֹם הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַבְאִישׁ רֵיחוֹ. ״יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט״, כִּי בְּעֵינָיו אוֹתוֹ סִכְלוּת מְעַט שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּזוּלָתוֹ הוּא יָקָר וְכָבוֹד בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִכָּל חָכְמָה וְכָבוֹד שֶׁרוֹאֶה בּוֹ, עַד שֶׁזֶּה הַסִּכְלוּת מְעַט מַכְרִיעַ אֶת כָּל הַחָכְמָה וְהַכָּבוֹד. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר לְפִי שֶׁ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ״ (קהלת י ב), הַיְנוּ לָדוּן הַבְּרִיּוֹת לְכַף זְכוּת, כְּאָמְרוּ רז״ל (תנחומא שמות יח): אֵלּוּ מַיְמִינִים לִזְכוּת כו׳, ״וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״, לָדוּן אֶת הַבְּרִיּוֹת לְכַף חוֹבָה, עַל כֵּן לְעוֹלָם אֵינוֹ מְסַפֵּר בְּמַעֲלוֹת זוּלָתוֹ כִּי אִם בִּגְנוּתוֹ. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁ״גַם בְּדֶרֶךְ שֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא״, (שם י ג) רָצָה לוֹמַר כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל (קידושין ע:), וְסָכָל זֶה הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹתוֹ חִסָּרוֹן וְדֹפִי שֶׁמַּטִּיל בְּזוּלָתוֹ יֵשׁ גַּם בּוֹ, וְגַם הוּא לִבּוֹ חָסֵר מִן אוֹתוֹ דָּבָר. עַל כֵּן אָמַר לַכֹּל כִּי סָכָל הוּא, וְתוֹלֶה גַּם בַּאֲחֵרִים אוֹתוֹ סִכְלוּת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בּוֹ בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה, וְסוֹבֵר מֵאַחַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן כֻּלָּם עוֹשִׂים כָּאֵלֶּה. אֵלּוּ הֵם הַזְּבוּבִים הַחוֹקְרִים תָּמִיד אַחַר מוּמֵי הַבְּרִיּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״, לְפִיכָךְ נִלְקוּ בְּצָרַעַת שֶׁנִּקְרָא רָאתָן, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי רָאתָן שֶׁרוֹאִים וּמִסְתַּכְּלִים אַחֲרֵי מוּמֵי בְּנֵי הָאָדָם, כָּךְ נִלְקוּ בְּצָרַעַת שֶׁנִּקְרָא רָאתָן. וְאָמְרוּ הִזָּהֲרוּ מֵהֶם שֶׁלֹּא לְטַפֵּל עִמָּהֶם לַהֲשִׁיבָן מִדַּרְכָּם הָרָעָה לְהוֹרוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כִּי הוּא סוֹבֵר סִפֵּר אֵין לוֹ תַּקָּנָה, עַל כֵּן אֵין לְטַפֵּל עִמָּהֶם בְּחִנָּם. וְכֵן דַּעַת רַבִּי זֵירָא וְר׳ אַמֵי וְרַבִּי אַסֵי שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵעַל גְּבוּלָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקָה כִּדְמַסִּיק שָׁם.