וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃
אור המאיר
בפסוק והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד בואו האהלה ופירש"י לשבח אשרי ילוד אשה שכך מובטח שהשכינה תכנס אחריו לפתח אהלו והכוונה כלפי דברינו הנאמרים בפסוק הקדום אהל מועד מוסב על בחינת הדיבור לזה רומז הכתוב והיה לשון שמחה כצאת משה בחי' דעת המשכיל ממחשבה אל האהל לדבר דברי תורה ותפלה יקומו ונצבו כלומר עושה פעולה גדולה עם הוצאת דיבוריו הטהורים ויש להם לכל העם הנלוים אליו באמת וסרים למשמעתו יש להם קומה ודאי וגורם להם הורדת השפע וברכה עליונה ובאמצעות דיבוריו העושה רושם למעלה יקומו כל העם ונצבו ודאי במעמד ומצב טוב ולזה יושבים ומצפים עת בא דברו הטוב של המשכיל ולזה גמר אומר והביטו אחרי משה עד בואו האהלה אל בחי' הדבור וכפירש"י והביטו אחרי משה לשבח אשרי ילוד אשה שכך מובטח שהשכינה תכנס אחריו לפתח אהלו ע"ד שכינה מדברת מתוך גרונו של משה ודוק ותבין: