פרשנות מצטטת על תהילים ט:ט

צדק תדברון, מישרים תשפטו, הצדק לפי חקות המשפט, והמישרים הם לפי היושר, וצדק נופל על משפט והמישרים על הדבור והתוכחה, כמ"ש ושפט בצדק דלים והוכיח במישור (ישעיה י"א) ופה יספר שהם הוסיפו לעשות שגם בדבורם יוכיחו על הצדק, וגם במשפט ישפטו ע"פ היושר שהוא יותר מן הצדק, כמ"ש (למעלה ט') על ישפוט תבל בצדק ולאומים במישרים:

ולקח הכהן הטנא. היתה מצות הבאתו אל הכהן כי הוא איש החסד וראשית הבנין והבכורים הם ראשית פרי האדמה וגו'. הטנ"א בגימטריא אדנ"י כי לשמו היה מביאן וידעת כי השם בא"ד רומז למדת הדין. וטעם והנחתו לפני מזבח יי' אלהיך כי השכינה רמוזה במזבח כאדם המביא דורון למלך והוא המנהיג העולם שנאמר והוא ישפוט תבל בצדק (תהלים ט ט'). וטעם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא פירשתי כי יד חזקה רומז כשפועלת בכח מדת הדין של מעלה ובזרוע נטויה במדת הדין רפה ומורא גדול רמז למדת רחמים שנאמר כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים קל ד). ואמר גדול כי קבלתה מן החסד שנאמר לך יי' הגדולה (ד"ה א' כט יא) וכתיב כי חסדך גדול עלי (תהלים פו יג) וכתיב וגדל חסד (תהלים קמה ח') וידעת כי יציאת מצרים היתה על ידי המדות הנזכרות:

סר צלם מעליהם. כתב הרב הגדול ז"ל יתכן שירמוז למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא ולכך יאמר כבר סר צלם ונגזר עליהם מיתה ויי' אתנו ושוכן בקרבנו ועושה לנו נפלאות בעיני כל רואה על כן אל תיראום עכ"ל הרב ז"ל. וטעם הענין וסודו ארמוז לך כבר הודעתיך שאין דבר קטן וגדול למטה שאין לו כח למעלה ובהיות כחו עמו מגין עליו ויש לו צל כענין יי' צלך על יד ימינך (תהלים קכא ה'). ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך (תהלים ה יב). אומר לי מחסי (תהלים צא ב). ובסור כחו מעליו צלו סר ובסור צלו מעליו הירח או השמש או האור שולטין בכל צדדיו. ובעבור כי הנהגת העולם השפל היא ע"י השכינה שנאמר והוא ישפוט תבל בצדק (תהלים ט ט') וכתיב וכל מעשהו באמונה (תהלים לג ד) והיא פועלת למטה בהשגחה פרטית על כל אדם ומעשהו כענין שנאמר היפלא מיי' דבר וכתיב באשת חיל צופיה הליכות ביתה (משלי לא כז) אם כן כשצילתה עלינו אז השם יתברך שומרנו וצלנו כענין שנאמר ובצל ידי כסיתיך (ישעיה נא טז). אמנם כשהוא מונח למקרים כענין ומפניך אסתר אין צילה על ראשו רק הוא הפקר אף כי הכל תלוי בתשובה ובמעשים טובים. אמנם החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יתעלה יותר מן הבריא שלא יבא עליו חולי וכך הוא המדה בעני ובעשיר מאיר עיני שניהם ה' וכבר שמעתי מפי חסידים ואנשי מעשה שראו באדם אחד שלא היה לו צל ובאותה לילה עצמה עשה תשובה וינחם יי' על הרעה ובאותה לילה עצמה ראה צל על ראשו להצילו מרעתו. אמנם הטעם בליל הושענא רבה יותר משאר לילות הבנתי מדברי הר' אלעזר מוורמשא ז"ל כי בחג נידונין על המים והוא יום אחרון שבחג שאז נחתם לחיים כי כפי צורך החיים כך המים באים לעול ורז"ל רמזו ענין זה בפרק קמא דתעניות כי יהיב קב"ה שבעה לחיי הוא דיהיב שנאמר ומשביע לכל חי רצון (תהלים קמה טז) ובפרק קמא דכריתות ובפרק אחרון דהוריות אמר רב אמי האי מאן דבעי למדע אי מסיק שתיה אי לא וכו'. ותמה אני על ר' אלעזר שכתב כי אין זה נוהג רק באדם כי שמעתי כי יש שנסו ענין זה בעופות שרצו לשחוט למחר ובליל הושענא לא היה להם צל ולכן יש אומרים ביום הושענא יחתמון. והשעה אמרו קצת חכמי הקבלה כי לא ניתן לפרש ואני לא קבלתיה. ועוד יש לפרש סר צלם שירמוז לשרי מעלה שאין האומה נופלת עד שנופל השר שלה למעלה תחלה שנאמר יפקוד יי' על צבא המרום במרום (ישעיה כד כא) ואחרי כן על מלכי האדמה על אדמה (שם) וכן מפורש בספר דניאל אמרו כי כבר סר הכח אשר בצלו יחיו בגוים ויי' משפילם הוא אתנו על כן אל תיראום. וכן אמרו במדרש שיר השירים ונסו הצללים אלו שרי אומות העולם והמלאכים שלהם הם הצל על האומות אמנם בני ישראל אמרו בצלו חמדתי וישבתי (שה"ש ב ג') שאינו רק חלק יי' יתברך וכבר רמזתי זה: