מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃
רש"י
אתה תרעה את עמי. על זה אמר דוד ה' רועי לא אחסר (תהילים כ״ג:א׳) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא ה' רועי לא אחסר וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל (ב' כ"א) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל אמר להם דוד כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי (שם כ"ב):
חזקוני
לחפשי יש מפרשים כי הלמ״ד יתרה כמו למ״ד והשלישי לאבשלום. שהוא כמו והשלישי אבשלום אף כאן יצא חפשי, והיו״ד שבו הוא יו״ד היחס כמו יו״ד שבקדמוני שלישי רביעי וחבריו. וי״א שהוא כמו לחופש כלומר שם דבר של דרור והיו״ד יתרה בו כמו יו״ד היושבי. המגביהי. המשפילי. וחבריהם. חלה ונתרפא יכול יחזיר לו שכר בטלנותו ת״ל יצא לחפשי חנם חנם בלא גט שחרור ובלא גרעון כסף מה שאין כן בעבד כנעני שצריך גט שחרור ובאמה העבריה שיש ביציאתה גרעון כסף אבל זה יוצא בלא כלום להכי נקט ליה חנם.
מגלה עמוקות
כי תקנה עבד עברי. על יוסף שהוא גואל קרוב שש שנים יעבודו' אלפים ובז' יצא לחפשי כשישראל הם חנם בלא מצות ז"ש (תהלים עה) כי אלקים שופט מדה כנגד מדה זה ישפיל זה יוסף וז"ה ירום על צדקה זה יתנו זה שאמר (שמות כב) אשר יאמר עליו כי הוא זה תיקון שלהם שנים ישלם מחצית השקל דהיינו שיהיה אנשים הכל אחד כי חיבורשלהם ע"י יוסף הצדיק שעשה צדקה ז"ש עירוב פרשיות כתיב כאן כו' וכי כתיב כי הוא זה אמלוה ר"ל עיקר כסף לא מזה הטעם גזילו של גוי אסור (ב"ק קיג) כדרב הונא (דברים ז) ואכלת את כל העמים אשר י"י אלקיך נותן לך בזמן שהם מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורים בידך והטעם בזמן שישראל על אדמתן הם זוכין משלחן גבוה וקא אכלי אפתורא דמלכא וא"הע לא אכלין רק גרמי וא"כ שלנו הוא הכל אבל בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אזי אין סעודתא דמלכא בשבילנו רק סעודתא דמלכא אתיהיב לכלבי א"כ אסור לגזול אותם אז ועל זה אמר דוד (תהלים כג) תערוך לפני שלחן שיהיה שולחן של גבוה בשבילי וא"הע יחזו ויבושו נגד צוררי ובמדרש תערוך לפני שלחן כשיצאו ישראל ממצרים אמרו א"הע עתידין הם למות במדבר (שם עח) היוכל אל לערוך שולחן במדבר מה עשה הקב"ה הסיבן תחת ענני כבוד ויסב את העם והאכילם מן והיה גבהו יותר מן מי המבול והיו א"הע רואין ז"ש תערוך לפני שלחן דשנת בשמן ראשי זה שליו כוסי רויה זה הבאר קחשיב כאן ג' פרנסים טובים שנתן הקב"ה לישראל בזכות אהרן ענני כבוד ז"ש גם כי אלך בגיא צלמות על מדבר כי אתה עמדי הם ענני כבוד ונחשים ועקרבים היו מחיצות לשמרן ז"ש שבטך ומשענתך המה ינחמוני ואח"כ על המן שבא בזכות משה אמר תערוך לפני שלחן אח"כ כוסי רויה בזכות מרים שהם הג' גואלים שלהם כמ"ש במדרש על פסוק (איוב ג) לא שלותי מגזירה ראשונה של פרעה וימררו את חייהם והעמיד הקב"ה גואל מרים ולא שקטתי מגזירה שנייה של פרעה אם בן הוא והמיתן אותו העמיד הקב"ה גואל אהרן ע"ש הריון ולא נחתי מגזירה ג' כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקב"ה גואל משה ע"ש מן המים משיתיהו ויבא רוגז זה עמלק וקשה מה ענין אלו הג' גואלים לכאן הלא היה להם כמה גאולות ממכות של מצרים וניסי הים אבל שבזו הפרשה נתן הקב"ה ג' מתנות טובות עבור ג' גואלים אלו בתחלת הפרשה ויסב י"י שהסיבן ענני הכבוד בזכות אהרן אח"כ הנני ממטיר לכם עבור משה ואח"כ הנני עומד שם על הצור עבור מרים ואפ"ה ויבא אח"כ רוגז של עמלק עד שהוצרך משה ליקח גואל רביעי שהוא יהושע להלחם עם עמלק מזמור (תהלים כג) י"י רועי לא אחסר אין לי חסרון בזה שהקב"ה נותן לי צדקה כי (דניאל ט) לך י"י הצדקה ומקבל אני ממך אבל ולנו כשנותנין זה לזה בשת פנים ז"ש (תהלים סז) אלקים יחננו אז יאר פניו אתנו סלה לא כמו הבושה דאזיל סומקא ואתא חוורא אבל זה יאר פניו ז"ש (שם לד) יראו את י"י קדושיו ואין במראה זו חסרון כלל כמו יראת איש את רעהו ז"ש כי אין מחסור ליראיו ז"ש כפירים רשו ורעבו כי אומרים שמלך אחד לקח ב' אריות אחד היה הלך במקום רחב ואחד היה בבית שלו ואח"כ ראה של זה שהלך ברחבה היה לבו בריא קשה והשני היה לבו רך מאוד שהיה מורא עליו ז"ש כפירים רשו ורעבו כשהם רשים אז רעבים ורך לבם. או אמר (שם כג) י"י רועי אזי לא אחסר כי כל מה שנותן הקב"ה הוא קיים לעולם כמ"ש (שם צב) ואתה מרום שנותן רוממות הוא לעולם (שם קיט) צדקתך צדק לעולם (שם ה) כי אתה תברך צדיק ואותו ברכה משמר אותו שלא יקחו לו (במדבר ו) יברכך י"י וישמרך ז"ש (תהלים ה) כצנה רצון תעטרנו ז"ש (שם סג) אלקים יחננו יאר פניו אתנו סלה ענין המן שהיה בז' שעות ב' אלפים שנה כי המן בא מסיטרא דנשמה בעולם הבריאה וכל העולם כלול ב' אלפים גם הוא מסוד חכמה וסוד אבא דרגיה דמשה שהיא תורה קדומה ב' אלפים שנה לעולם שנחלקו י"ב שעתא דיומא על י"ב פרצופין שבג' עולמות: