פרשנות מצטטת על תהילים כג:ה

בבואם מבית הכנסת כל אחד יערך שלחנו בדרך חירות בענין שנבאר. ולא ישבו על השלחן עד שתחשך היום כדי שיהיה ודאי לילה בעת אכלו מצה כדכתיב בערב תאכלו מצות. ואפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מד' כוסות ואוכלי' ושותין בהסבה ונרמז בפ' דכתיב ויהי בשלח פרעה את העם כתיב בתרי' ויסב אלקי' את העם כי כשנגאלו אכלו דרך הסבה. ומצוה מן המובחר ביין אדום זכר לדם שהזו על המשקוף והמזוזות במצרים. ואם היו ידיו נקיות ישב אל השלחן ויקדש אמנם רוב בני אדם נוהגי' לבדוק נקביהם קודם לכן ובעלילה זו רוחצים ידיהם. שאם היו ידיו נקיות אין לו לרחוץ אות' בחנם ולברך על נטי' ידים. שהרי על נטילה זו לא יבא לאכול רק לשתות אחר קדוש. וקיימא לן הנוטל ידיו לפרות הרי זה מגסי הרוח. וטעם לארבעה כוסות אלו כנגד ד' לשונות גאולה הכתוב בפ' וארא. לכן אמו' לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וכו' והצלתי אתכם מעבודתם. וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. ולקחתי אתכם לי לעם. ד' כוסות כנגד והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. וי"א כנגד ד' כוסות האמורי' בפרעה. וכוס פרעה בידו. ואשחט אותם על כוס פרעה. ונתת כוס פרעה בידו. ואתן את הכוס על יד פרעה. וי"א כנגד ד' מלכיות. וי"א כנגד כוסות פורענות שעתיד הקב"ה להשקו' אומות העולם. כי בה אמר ה' אלקים קח את כוס יין החמה הזאת והשקית אותו את כל הגוים וכו' כוס זהב בבל ביד ה' משברת כל הארץ וגו' כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך. ימטר על רשעים פחי' וכו' ורוח זלעפות מנת כוסם. כנגד ד' כוסות של נחמות. ה' מנת חלקי וכוסי תערו' לפני שלחן וכו' ראשי כוסי רויה. כוס ישועות אשא. פי' בשתי כוסות הכתוב מדבר אחד לימות המשיח וא' לעולם הבא. יש שואלים למה אין מברכין על שתיית ד' כוסות כמו שמברכי' על אכילת מרור. ויש לתרץ שאין מברכי' אלא על מצוה שעושי' בבת אחת בלא הפסק. אבל ד' כוסו' שעוש' מצוה אחת על כל אחד מהם בהפסק אין לברך עליהם. וכתב רב נטרונאי גאון ד' כוסו' של ליל פסח אי אפשר שלא לשתו' ואם לא שתה לא יבא ידי חובותו וחייב מלקו' מדרבנן. ומה שאמר אפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ר"ל אפי' עני שאין רגיל להיות מסב. ואין צריך לומ' לעשיר שרגיל להיות מסב על כלי מלת וכרפס ותכלת. וההסבה צריכ' להיות על צד שמאל. והסבת ימין אינה הסבה שמא יקדים קנה לושט. ואשה אינה צריכה הסבה מפני שאמת בעלה עליה. ואם היא אשה חשובה צריכה הסבה. ואין צריך לומר אלמנה וגרושה שאין רשות אחרים עליה. בן אצל אביו אפילו הוא רבו מובהק צריך הסבה. תלמיד אצל רבו אינו מסב אלא אם כן יתן לו רבו רשות. והטעם שאינו מסב לפני רבו ואם היה אביו רבו מסב לפניו. שהאב מוחל על כבודו לבנו והוא גס בו מה שאין כן בתלמיד לפני רבו. שמש לפני רבו צריך הסבה. וכתב אבי העזרי שבזמן הזה שאין רגילות בארצנו להסב יושב כדרכו ואין צריך להסב.

וע"ד המדרש בערכך נפשות, אמר הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני, אמר הקב"ה לישראל בזכות הערכין אני מציל אתכם מעריכות גיהנם, שנאמר (ישעיהו ל׳:ל״ג) כי ערוך מאתמול תפתה, ואערוך לפניכם שלחן לעתיד לבא, שנאמר (תהילים כ״ג:ה׳) תערוך לפני שלחן, עד כאן. ומה שאמר בערכך ולא בערך, משפט הלשון כן שיוסיף אות כ"ף בתחלת תיבה וכן באמצעית וכן בסופה, בתחלתה לדמיון כמו (בראשית ג׳:ה׳) והייתם כאלהים, (שמות ד׳:ז׳) והנה שבה כבשרו, באמצעיתה היא שנוסף על תיבת אני ויאמר אנכי, בסופה כערכך הכהן, מכסת הערכך, בערכך נפשות.

כי תקנה עבד עברי. על יוסף שהוא גואל קרוב שש שנים יעבודו' אלפים ובז' יצא לחפשי כשישראל הם חנם בלא מצות ז"ש (תהלים עה) כי אלקים שופט מדה כנגד מדה זה ישפיל זה יוסף וז"ה ירום על צדקה זה יתנו זה שאמר (שמות כב) אשר יאמר עליו כי הוא זה תיקון שלהם שנים ישלם מחצית השקל דהיינו שיהיה אנשים הכל אחד כי חיבורשלהם ע"י יוסף הצדיק שעשה צדקה ז"ש עירוב פרשיות כתיב כאן כו' וכי כתיב כי הוא זה אמלוה ר"ל עיקר כסף לא מזה הטעם גזילו של גוי אסור (ב"ק קיג) כדרב הונא (דברים ז) ואכלת את כל העמים אשר י"י אלקיך נותן לך בזמן שהם מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורים בידך והטעם בזמן שישראל על אדמתן הם זוכין משלחן גבוה וקא אכלי אפתורא דמלכא וא"הע לא אכלין רק גרמי וא"כ שלנו הוא הכל אבל בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אזי אין סעודתא דמלכא בשבילנו רק סעודתא דמלכא אתיהיב לכלבי א"כ אסור לגזול אותם אז ועל זה אמר דוד (תהלים כג) תערוך לפני שלחן שיהיה שולחן של גבוה בשבילי וא"הע יחזו ויבושו נגד צוררי ובמדרש תערוך לפני שלחן כשיצאו ישראל ממצרים אמרו א"הע עתידין הם למות במדבר (שם עח) היוכל אל לערוך שולחן במדבר מה עשה הקב"ה הסיבן תחת ענני כבוד ויסב את העם והאכילם מן והיה גבהו יותר מן מי המבול והיו א"הע רואין ז"ש תערוך לפני שלחן דשנת בשמן ראשי זה שליו כוסי רויה זה הבאר קחשיב כאן ג' פרנסים טובים שנתן הקב"ה לישראל בזכות אהרן ענני כבוד ז"ש גם כי אלך בגיא צלמות על מדבר כי אתה עמדי הם ענני כבוד ונחשים ועקרבים היו מחיצות לשמרן ז"ש שבטך ומשענתך המה ינחמוני ואח"כ על המן שבא בזכות משה אמר תערוך לפני שלחן אח"כ כוסי רויה בזכות מרים שהם הג' גואלים שלהם כמ"ש במדרש על פסוק (איוב ג) לא שלותי מגזירה ראשונה של פרעה וימררו את חייהם והעמיד הקב"ה גואל מרים ולא שקטתי מגזירה שנייה של פרעה אם בן הוא והמיתן אותו העמיד הקב"ה גואל אהרן ע"ש הריון ולא נחתי מגזירה ג' כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקב"ה גואל משה ע"ש מן המים משיתיהו ויבא רוגז זה עמלק וקשה מה ענין אלו הג' גואלים לכאן הלא היה להם כמה גאולות ממכות של מצרים וניסי הים אבל שבזו הפרשה נתן הקב"ה ג' מתנות טובות עבור ג' גואלים אלו בתחלת הפרשה ויסב י"י שהסיבן ענני הכבוד בזכות אהרן אח"כ הנני ממטיר לכם עבור משה ואח"כ הנני עומד שם על הצור עבור מרים ואפ"ה ויבא אח"כ רוגז של עמלק עד שהוצרך משה ליקח גואל רביעי שהוא יהושע להלחם עם עמלק מזמור (תהלים כג) י"י רועי לא אחסר אין לי חסרון בזה שהקב"ה נותן לי צדקה כי (דניאל ט) לך י"י הצדקה ומקבל אני ממך אבל ולנו כשנותנין זה לזה בשת פנים ז"ש (תהלים סז) אלקים יחננו אז יאר פניו אתנו סלה לא כמו הבושה דאזיל סומקא ואתא חוורא אבל זה יאר פניו ז"ש (שם לד) יראו את י"י קדושיו ואין במראה זו חסרון כלל כמו יראת איש את רעהו ז"ש כי אין מחסור ליראיו ז"ש כפירים רשו ורעבו כי אומרים שמלך אחד לקח ב' אריות אחד היה הלך במקום רחב ואחד היה בבית שלו ואח"כ ראה של זה שהלך ברחבה היה לבו בריא קשה והשני היה לבו רך מאוד שהיה מורא עליו ז"ש כפירים רשו ורעבו כשהם רשים אז רעבים ורך לבם. או אמר (שם כג) י"י רועי אזי לא אחסר כי כל מה שנותן הקב"ה הוא קיים לעולם כמ"ש (שם צב) ואתה מרום שנותן רוממות הוא לעולם (שם קיט) צדקתך צדק לעולם (שם ה) כי אתה תברך צדיק ואותו ברכה משמר אותו שלא יקחו לו (במדבר ו) יברכך י"י וישמרך ז"ש (תהלים ה) כצנה רצון תעטרנו ז"ש (שם סג) אלקים יחננו יאר פניו אתנו סלה ענין המן שהיה בז' שעות ב' אלפים שנה כי המן בא מסיטרא דנשמה בעולם הבריאה וכל העולם כלול ב' אלפים גם הוא מסוד חכמה וסוד אבא דרגיה דמשה שהיא תורה קדומה ב' אלפים שנה לעולם שנחלקו י"ב שעתא דיומא על י"ב פרצופין שבג' עולמות:

שמן ראש אל יני ראשי. שמן מלכות שהוצק על ראשי כמו שנאמר (לעיל כ"ג) דשנת בשמן ראשי אל יסיר את ראשי מתוכחת הצדיק ללכת וללחום את פועלי און: