פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקֲּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
והנה בזה יובן בס"ד לפרש הפסוק שאמר אדונינו דוד הע"ה בתהלים פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. והוא כי ידוע מ"ש רז"ל על דהע"ה וה' עמו אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא ונמצא דע"י שהיתה שכינתו ית' תמיד עם דוד הע"ה בזה ניצול מן החטא והנה לפי האמור שהמלך יש בו תרתי לריעותא בענין החטא א"כ לפ"ז שפיר יובן הטעם שהשתדל הש"ית להציל את דוד הע"ה מן החטא ע"י השראת שכינה שהיה משרה שכינתו עמו תמיד מה שלא עשה כן לכל אדם ואדם יען כי הוא מלך ויש למלך תרתי לריעותא בענין החטא וע"כ צריך שמירה יותר משאר יחידים או רבים. והנה ידוע שהשכינה נקראת שלום ובזה יובן פדה בשלום נפשי מקרב לי כלומר מאותו הקרב והמלחמה של היצ"הר וגונדא דיליה שעושה עמי הנה פדה הקב"ה את נפשי מהם ע"י השלום היא השכינה שנקראת שלום שהיתה עמי תמיד כדי לשמור אותי מן החטא וזה פדה בשלום נפשי מקרב לי. ומה שעשה זאת הטובה עמי דווקא יותר משאר בני אדם יען כי ברבים היו עמדי כלומר שהיצ"הר וגונדא דיליה היו עמדי להחטיאני ולהלחם עמי מלחמה גדולה במדרגת רבים ולא במדרגת יחיד וא"כ אנכי צריך שמירה יותר משאר בני אדם כי יש כאן תרתי לריעותא שאנכי היחיד נלחמים עמי במדרגת רבים וזהו כי ברבים היו עמדי דייקא כלומר אנכי היחיד ולז"א עוד אח"ך כי רבים לוחמים לי מרום כלומר במדרגת רבים ולכן יום אירא אני אליך אבטח:
רי"ף
תניא נמי הכי מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהילים נ״ה:י״ט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת מעלה אני עליו כאילו פדאם לבני מבין האומות עד סוף כל הדורות:
חידושי אגדות
כל העוסק בתורה ובג"ח ומתפלל כו'. הן הן ג' עמודי עולם ששנינו על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה וג"ח והיינו בזמן שב"ה קיים ועכשיו שאין ב"ה קיים התפלה של צבור היא במקום עבודת צבור שהן התמידין שנקרבין בכל יום ואמר אמר הקב"ה פדאני ולבני כו' כי השכינה היא בגלות כמ"ש עמו אנכי בצרה וגם שכל ל' המזמור דוד אמרו זה הפסוק ע"ש שהשכינה אמרה פדה בשלום נפשי עם מקרב לי מלשון קרובים דהיינו בני ודו"ק: