פרשנות מצטטת על תהילים עט:ב

יוסה בן יוחנן אומר לסמוך – מותר לסמוך, שמאחר שהותרה הקרבתן הותרה סמיכתן (המאירי). שני חכמים אלו הם בני הזוג הראשון לפי רשימת חכמי הזוגות הערוכה במסכת אבות (פ"א מ"ד-מי"ב). במסכת אבות אף נמסר כי יוסה בן יועזר היה "איש צרידה" ויוסה⁴⁴במשנתנו בעדי הנוסח הטובים יוסה (רא, רג, מל, מנ, מפי, מפ, מיל, מדלק, כ, מגקב), וכמובן גם בכתב יד קופמן. צורת "יוסֵה" שכיחה בכתיב הארץ-ישראלי במקום "יוסי". בן יוחנן "איש ירושלם". אלה שני החכמים הראשונים שנמסרו הלכות בשמם. בשני התלמודים נמסר כי הם גזרו על טומאת ארץ העמים וטומאת כלי זכוכית⁴⁵ירו', שבת פ"א ה"ד, ג ע"ד; פסחים פ"א ה"ו, כז ע"ד; כתובות פ"ח הי"א, לב ע"ג; בבלי, שבת יד ע"ב ועוד. . מיוסי בן יועזר אף נמסרו עדויות בהלכה אשר חבריו, מסתבר, חלקו עליהן (משנה, עדויות פ"ח מ"ד). הוא חי ופעל, כנראה, בימי מרד החשמונאים. לפי המדרש⁴⁶בראשית רבה, פס"ה כב, עמ' 743-742; מדרש תהילים, יא ז, עמ' 103. נהרג בידי בן משפחתו⁴⁷ההורג, אליקים איש צרורות, מתואר כבן אחיו או בן אחותו של יוסי בן יועזר. כידוע, אזכורים של קִרבה משפחתית בין גיבורי אותו סיפור היא חשודה. ברם, אי אפשר להתעלם מכך שיקים נקרא במדרש "איש צרורות" או צרודות, ו"צרידה" ו"צרודות" חד הם. החילוף צרידה-צררה מופיע כבר במקרא, ובתרגום השבעים ירבעם הוא מצררה ולא מצרידה כמו בנוסח המסורה (מלכים א יא כו). לאותיות ד' ו-ר' צורה דומה, ומכאן השיבוש. הכוהן הגדול מן המתייוונים אלקימוס, הוא יקים איש צרורות (או צרודות). הסיפור ללא הזכרת שמו של יוסה בן יועזר מופיע בחשמונאים א, ז טז-יז, שם נאמר שאלקימוס הרג שישים איש, ועליהם נדרש "בשר חסידיך ודמם נשפך סביבות ירושלים" (תהילים עט ב). יוסי בן יועזר מכונה בסוף פרקנו "חסיד שבכהונה" (להלן מ"ז, ושם נרחיב בכך מעט); הוא היה, אפוא, כוהן וחסיד. בעדי הנוסח של המשנה בכתבי היד של הבבלי נאמר על יוסה בן יוחנן שהיה "איש ירושלים", כמו במסכת אבות.

וגם בימי צדקיהו סוף החרבן אי' בשמות רבה פכ"ד הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, בדורו של ירמיהו הכ"מ עם נבל שנעשו נבלות כד"א נתנו את נבלת עבדיך וגו' למה שלא היו חכמים שנא' עם נבל ולא חכם.

בעיי העברים, לשון ארץ חריבה ומלחה מאין ישוב, וכמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים ע"ט ב'):