אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃
עץ יוסף
כיון שפשט ידו בבהמ"ק. כמ"ש (תהלים פ"ג) אהלי אדום וישמעאלים וגו' נרשה לנו את נאות אלהים אז נפל טפי בעונו (יפ"ת):
רש"י
ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו. הסיבן הקב"ה זה אל זה להשחיתם עד כלותם עד שנפלו ההגרים לארץ לאין פליטה:
ביאור הרד"ל
(מו) שלח ישמעאל ולקח לו אשה מערבות מואב. מדכתיב ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים, נסמכו לדרוש שזו היתה אשה שניה שלקח בעצת אמו וכדלקמן, אבל תחלה לקח אשה אחרת לעצמו בלא דעת אמו, וזה שהיה לו בנים מן ב' נשים נסמך מן המקרא, שלפי פשוטו זהו שהוצרך לבאר ס"פ תולדות במחלת בת ישמעאל אחות נביות (שהקשו בספ"ק דמגלה וכי איני יודע שאחות נביות היא כו') וכמ"ש ראב"ע שם שמפני שהיה לו כמה נשים הודיע שזו היתה אחות נביות מאמו (שהיא היתה מואבית כדהכא, ובתה הוא שלקח עשו, ולא מבנות השני' המצרית שהיתה טובה ממנה וכדלקמן אות נ"ו), ואמר שהיתה מערבות מואב, סמוך למקום מושבו במדבר פארן שסמוך לערבות מואב (כי מיד שסיבבו ישראל ארץ אדום (שגבולותי' קדש ומדבר צין שבקצה מדבר פארן כנ"ל אות מ"ה) באו לעיי העברים גבול מואב, וז"ש [תהלים פג] אהלי אדום וישמעאלי' מואב והגרים, שכל אלו סמוכין זל"ז במקומותם), ולקח מהבא בידו סמוך ונראה לו, אף שלא היתה הגונה: