פרשנות מצטטת על תהילים פו:ב

כתב א״ר כאן אות ב׳ משם הרד״א על הצדיקים וחסידים (ופליטת סופריהם וגירי הצדק) ד׳ מדרגות כי צדיק עדיף שלא חטא מעולם וחסיד שחטא ועשה תשובה וז״ש דוד שמרה נפשי כי חסיד אני והקשה דמשמע בש״ס דחסיד עדיף מצדיק ובר״מ ס״ס אהבה אות י״ג על החסידים וצדיקים יע״ש. והנה י״ל צדיק מעיקרא משמע שלא חטא אבל חסיד הוא שורשו תוספת כמ״ש הקונקורדנסיוש בשורש חסד שפירושו תוספת (יהיה) טוב או רע. ובעל תשובה צריך לתוספת כי צריך סייגים וגדרים יותר מצדיק וכן חסיד גמור עושה לפנים משורה וז״ש שמרה נפשי כי חסיד אני כי הבריא א״צ כ״כ שמירה כמו החולה שיתרפא וא״ש הטעם ואי״ה בספר המגיד יבואר עוד. תהלים פ״ו ב׳ יע״ש בר״מ. המעיין ברד״א משמע דל״ג זקני ופליטת. ובר״מ ס״ס אהבה ג״כ ד׳ כתות וב״י כלומר יע״ש ואלו גרס זקני א״צ כלומר אלא דמ״ב תיבות ליתא כ״א דגרס זקני יע״ש ובספר המגיד אי״ה אבאר:

ו. והא דקרא דוד נפשו חסיד כבר אמרו ז"ל בזה והנה בפריי לא"ח סי' קי"ח במגן אברהם בשם הרד"א הביאו הא"ר על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני עמך בית ישראל ועל פליטת סופריהם הזכיר ארבע כתות כי צדיק מעיקרא עדיף מחסיד בעל תשובה וז"ש דוד בתהלים פ"ו שמרה נפשי כי חסיד אני ובאמת ברמב"ם ס"ס אהבה הנוסחא על החסידים וצדיקים כי חסיד עדיף מצדיק יע"ש והנה במאיר נתיב שורש חסד הוא תוספת יהיה טוב או רע יע"ש והנה שם חסיד כולל שתיהן יחד הן חסיד מעיקרא שלא חטא מעולם ועושה תוספת לפנים משורת הדין עדיף מצדיק ובעל תשובה ג"כ צריך סייגים וגדרים יותר מצדיק גמור ג"כ נקרא חסיד מה"ט. וידוע כי חולה ונתרפא צריך יותר שמירה מבריא שלא נחלה וז"ש שמרה נפשי כי חסיד אבי צריך סייעתא דשמייא ויותר שמירה וא"ש קושית חז"ל מי קרי לנפשיה חסיד כו' וכמ"ש הרד"א ז"ל.

ז. ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד פסוקים אחשורוש סי' זיי"ן השייכים לכאן וזו תוארם. ויאמר המלך לאסתר מה שאלתך ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש כו' תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כי נמכרנו אני ועמי להשמיד ולהרוג ולא"בד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך. ומתורת משה רמ"א ז"ל למדתי דבר גדול בתהלים פ"ו הבחירה חפשיות וה"מ שיהיה רשות לאדם להרע או להטיב הן בינו לשמים הן בינו לחבירו ובתנאי שאין מגיע הפסד למלך הכבוד כד"א אם חטאת ואם צדקת מה תתן לו משא"כ אם א' שולח ידו בעבדי ה' הנאמנים לה' זה ח"ו נוגע בכבוד ה' רוצה לשלוח יד בעבדי ה' בטלה בחירתו ובמצריים עבדי ה' בטל בחירת פרעה וז"ש דוד המלך ע"ה שמרה נפשי שלא אחטא ואהרוג לשאול והושע עבדך הגוף שלא יהרוג שאול אותי ולא להנאת עצמי כ"א שאני עבד ה' וז"ש אתה אלהי הבוטח אלי"ך לא בך שמשמעו לטובת דוד אלא כשם שאתה אלהי איך לך שום תועלת מזה גם אני בוטח אליך להיות עובד לך שלא לקבל שכר ובזה בטל בחירת אנוש. והנה שאלה הוא דבר גדול שצריך לבקש הרבה כמ"ש רמ"א במגילה וז"ש אסתר למלך מלכי המלכים הקב"ה כי המן הרע רצה להרוג הגופים ולא"ד הנפשות שימותו בלי תשובה ויהיו עדי אובד ח"ו ובקש אסתר שלא ידח ממנו נדח נפשי זה דבר קטן באשר חלקי ה' אמרה נפשי ועמי הגופים כד"א עיר קטנה ואנשים בה מעט להנאת עצמי קשה קצת לבטל הבחירה אפ"ה מבקש אני זה לבטל בחירתו כי אין הצר שוה בנזק המלך מלכו של עולם ובזה בטל בחירתו כי המלך משתעשע ונחת רוח לפניו בעבד כשר וכדכתיבנא.