פרשנות מצטטת על תהילים צז:יא

א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃

עזרא בן שלמה

ופריו מתוק לחכי. הנשמות הם פריו של הקב"ה כדכתיב (הושע י"ד) ממני פריך נמצא ואומר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק ואומר (קהלת י"א) ומתוק האור. (הג"ה נ"ל דר"ל אור ואצל אור נא' מתוק וא"כ ופריו מתוק קאי אנשמות:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

ענין פרשת מרה אחר שירה ולמה נצטוו במרה על שבת ודינים ופרה אדומה. מן המבואר ומן הידוע שבשעה שמכרו השבטים אה יוסף הצדיק נגזר עליהם גלות מדה כנגד מדה הם דחו צדיק מארץ החיים וגרמו שיוסף הורד מצרים ופגמו באות ברית קודש ז"ש ויתנכלו אותו להמיתו על אות ברית קודש לפיכך מכרם הקב"ה (שם קו) ביד גוים וימשלו בהם השונאים וכל הד' גליות באו מעון יוסף כמ"ש (עמום ב) על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה על מכרם בכסף צדיק גרמו ד' גליות בשעה שיצאו ישראל ממצרים עדיין לא נתקן חטא של יוסף אלא שזכר להם הקב"ה את ברית אי"ו והוציאם משם ביד רמה ומשה כשראה כל ישראל עסוקים בביזת מצרים ואחד מהם לא נתן לב לדעת להוציא צדיק מארץ טמאה משה רבינו שידע פגימתן תיקן עוות זה והוציא ארונו של יוסף ממצרים (משלי י) חכם לב יקח מצות ז"ש וחמשים עלו בני ישראל שהיו מזויינין ומחונכין בכסף כמ"ש (בראשית יד) וירק את חניכיו אבל משה ויקח משה את עצמות יוסף ואז ויסעו מסוכות ולולי שהוציא הצדיק מארץ טמאה לא יוכלו לצאת ולנסוע מסען ולכן כשבאו לים לא יוכלו לצאת עד שראו ארונו של יוסף וינס והיו ב' ארונות הולכים זה לצד זה ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה,. אצל מכירה אמרו נסעו מזה ועתה תקנו ז"ה אלי ואנוהו. כשבאו למרה עמדה מד"הד לפני הקב"ה רב"שע האיך אלו יוצאין מן הגלות כתבת בתורתיך כי (ויקרא כו) שבע על חטאתם יש להם לסבול על הברית הקודש הזה שחללוהו ודחוהו לארץ טמאה א"ל הקב"ה מתנה טובה יש בבית גנזי ושבת שמה והוא תכפר עליהם אם ישמרו אותה ע"כ אמרה תורה בדברות ראשונות (שמות כ) כי ששת ימים עשה י"י ובאחרונה אמרה תורה (דברים ה) כי עבד היית וגו' ע"כ צוך י"י אלהיך לעשות את יום השבת אי' בזוהר חדש שבשמירה שבת יתוקן ההוא צדיק ולכן תיקן יוסף שבת במצרים כמ"ש על פסוק (בראשית מג) טבות טבח והכן שע"ש היה והיה ביום הששי והכין על שבת וכן משה שהיה דיוקנא של יוסף אתמר עליה וזה לך האות שהקב"ה העמידו לתקן אות דיליה לכן יחד במצרים את יום השבת כדאיתא במד' שלא יעשו יום א' בשבוע מלאכה ועז"א ישמח משה במתנת חלקו כי כל ישראל נטלו חלקם בביזה והוא חכם לב יקח מצות כי שקולה שבת נגד כל המצות גם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ועומד על עמוד א' צדיק שמו וע"כ כשבאו למרה וקטרגו על עון יוסף הצדיק נתן להם הקב"ה שבת לתקן חטא זה ומ"ש דינים סדר (שמות כא) ואלה המשפטים מתחלה כי תקנה עבד עברי הוא ג"כ סוד מכירת יוסף ולפי שזה גרם להם ג"כ עשיית עגל שזרק משה טס של כסף שהיה כתוב בו עלה שור ואותו טס לקח מיכה וזרק לתוך האש ויצא העגל בזה נמצא שפיר קטרגה מד"הד לפני הקב"ה הלא גם עון עגל הכל יבא עבור עון יוסף ואין להם תיקון לישראל באותו עון לכן הקדים הקב"ה רפואה קודם למכה פרה אדומה כי תבא אמה ותקנח את בנה ויש תיקון לאותו עון גם בענין פרה נרמזין ד' מלכיות כדאיתא בזוהר הרי שהראה להם הקב"ה אם לא יתקנו מעשיהם יבואו לידי גלות אדומה זה בבל וכו' ולכן מיד הזהיר על שבת שאמר הקב"ה עד אנה מאנתם לשמור מצותי שהיא שקולה נגד כל התורה ורמז בכאן כשלא ישמרו השבת סופם לצווח ד' פעמים עד אנה בד' גליות כדאיתא במדרש פ' שלח לך וכן רמז ירמיהו (ירמיה יז) השמרו בנפשותיכם אל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלים שישאו משא בין ד'גליות על שלא שמרו את השבת ולפי שהצדיק נכנס בירושלים של מעלה כמ"ש (תהלים קיח) זה השער לי"י צדיקים יבואו בו לכן אמר להם (ירמיה יז) אם לא תשמעו לי וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים מדה כנגד מדה ולכן ארז"ל בראשונה ובשניה חרב הבית במוצאי שבת ובמוצאי שביעית ומשמרתו של יהויריב היה רומז על סוד זה שבשביל חילול שבת חזרו ופגמו באות ברית קודש ז"ש מוצאי שבת שיצאו מכלל מדת יסוד שהוא יוסף הצדיק גם מוצאי שביעית שיצאו מכלל מלכות שהיא שמיטה והיא נקראת שמיטה (דברים טו) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה ומשמרתו של יה"ו ריב היה שפגמו בסוד יסוד דכלל תלת אתוון יו"ד ה"א וא"ו שהוא סוד ט"ל בסוד (שיר ה) שראשי נמלא ט"ל כי מלוי זה עולה ט"ל לקבליהון ל"ט רצועות של מלקות ול"ט אבות מלאכות כמ"ש (ירמיה ב) עוד אריב אתכם נאם י"י ואת בני בניכם אריב ועל כן נפל בפומייהו אילייא ביום א' שיר של יום ד' (תהלים צד) יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו בכאן נגלה לנו דבר גדול שהראה הקב"ה שחטא חורבן הבית גרם עון מכירת יוסף ומה שהיה זה שיר של רביעי בשבת שבו נתלו המאורות כי (שם צז) אור זרוע לצדיק גם דבור זכור את יום השבת אע"פ שהוא פותח בי' לפי שהוא יום ז' מ"מ הוא דבור רביעי לי' דברות וגלו אז ע' שנה (ויקרא כו) אז תרצה הארץ א"ת שבתותי"ה ולכן (שם) והארץ תעזב מהם ז' תגין על ז' (משלי כד) כי שבע יפול צדיק חטאו בצדיק שהוא שבע לכן שבע על חטאתיכם. איתא בזוהר פ' וישב שבגלות האחרון הזה מחויבין להיות י"פ כ"ב כמו שהיה בגלות מצרים במצרים ראוים היו להיות עבור יוסף ר"ך שנה כי י' אחים מכרוהו והיה מופרש מן אביו כ"ב שנה הרי י"פ כ"ב ר"ך וי' אחים במיתתן שם לקחו י' שנים ולא היה רק רד"ו כמ"ש יעקב לבניו שמעתי שנצנצה בו רוח הקודש שבשביל יוסף הוא רד מצרימה אמר רד"ו שנה וכן אתמר (שמואל א טו) סורו רד"ו מתוך העמלקי רמז קא רמז שגם אצל עמלק נהיה רד"ו ז"פ רד"ו שבע על חטאתם. וכמו שבמצרים הפרנסה באה מן יוסף (בראשית מז) ויכלכל יוסף וגו' כי הוא נקרא (מלכים א ד) כ"לכ"ל ועתה בא משה ויקח עצמות יוסף ומכוחו אכלו המן וניתן להם השבת בתוך המן כי מן שבת יוצאת הפרנסה לעולם ולכן אין מילה בלא שבת לפי שתיקון מילה ברית קודש הוא שבת:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

"וישב "יעקב "בארץ "מגורי אביו כאן רמז קא רמיז בראשי אתוון רזא דיבום כדאיתא בכנפי יונה והענין כמו שאברהם היה מגייר קדמאה לגיורין וכל ימי היותו בחרן הוליד נשמות לגרים עד ביאת המשיח כי זיווג אברהם ושרה הי' מעין יבום שהתכוונו בזיווגן לתקן כל עשרים דורות (איוב כב) אשר קומטו ולא עת גם עד ימי המשיח כל הגרים שמתגיירים בעולם כבר העלם אברהם ושרה לכן (בראשי' יב) את הנפש אשר עשו אברהם זכרים ושרה נקיבות ז"ש במדרש מצינו שאברהםגייר גרים ויצחק קבל גרים (שם כו) וישב יצחק בגרר שחפר שם בארות ע"ש בריכות שבירך הקב"ה לאברהם (שם יב) ונברכו בך ר"ל בריכה וישפלו כאשר משפילין ענף מן האילן וישרש בארץ יעלה גזעו כן (תהלים צז) אור זרוע לצדיק כמו שזורעין זרע ומטמינים בעפר ולאחר כמה ימים יעלה מעלה כן ענין הנשמות (ישעיה סא) כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן הם העלו ביחודם מחשבה טובה וגרמו שכל הנשמות נתקנו וז"ש (בראשית כו) אשר סתמום פלשתים עפר שרצו לאבד ניצוצות טהורות וישב יצחק שם ותקן אותם הבארות (שם) ויעל אותם משם באר שבע כי (תהלים יב) אמרות י"י אמרות טהורות מזוקק שבעתים ככסף צרוף בעליל לארץ ויעקב לא מצינו שגייר את הגרים ז"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואמר מגורי אביו כי (שם לא) דבת רבים מגור מסביב שהקליפות היו מסבבין אותו כמבואר בד' ראשי אתוון ו"ישב י"עקב בארץ מגורי בא עתה יעקב לצרפם ולגדרם וכן מגור"י כמנין ז"פ הב"ל שאמר קהלת הן הן ז"קוקים שמזקקים את הכסף מזוקק שבעתים והנה בסוד יבו"ם גורם נפש רוח נשמה בבת אחת כמ"ש (איוב לד) אם ישים אליו לבו שהוא נפש רוחו ונשמתו אליו יאסוף הרי שג' קטרין כאחת יש יכולת ביד יבום להעלות אבל שלא במקום יבום צריך גאולה לנשמה תמורה לאח גם תמורה לנפש וכמו שכל אותן שנים שהיה אברהם ושרה עקרים וטומטמין לא יצא לבטלה אותה זרע רק שנתהוו ממנו כל הנפשות של גרים כן כל ת"ח בזווגו הטהור אינו הולך לבטלה ח"ו רק לאחר זמן מצרף הקב"ה למעשה ונברא אותו וכן אם לא אבה החולץ ליבם או מי שאין לו אח ואין לו בנים לאחר כמה דורות יזמין הקב"ה להם גואל כן בועז אע"פ שהיה בן ת' שנה ורות נערה ומיד שקיים זו המצוה מת למחרתו בתוך חופתו כי לא היה אז לתקן רק מה שמוטל עליו בסיבות ראשון ולא יסף אותה לדעתה דרז"ל לא פסק והנה אולי לא נאמר עוד הייתי אומר לא יסף לא נזקק אליה שוב ע"כ אמר עוד הרי זה ריבוי אחר ריבוי שלא פסק אותה מלדעתה עוד ומיעט שלא הרתה מאותו הזרע ואותו הזרע שנזרע בקדושה לא הלך לבטלה ונתקיים בבועז ורות כמ"ש (רות ד) ויתן י"י לה הריון נתינה ממש מיד ליד ובמדרש איתא שמצאו את בועז מת עליה בזוהר פרשת ויקרא יוסף זכה בשור דאיהו קדמאה לקרבנא אמאי אתבריר בשמאלא פני השור מהשמאל אמר ליה בגין דיגין על חוב ירבעם ע"ש שלמה נסיב נשים נכריות ולא נטיר ברית אתייהיב מלכותי' לירבעם:
שאל רבBookmarkShareCopy