פרשנות מצטטת על תהילים קד:כד

מָֽה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃

צרור המור

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. להיות ענין מעשה בראשית ענין נשגב מאד כאומרם ולא במעשה בראשית בשנים. ואמרו האומר מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. ופרש"י ז"ל מה לפנים קודם שנברא העולם. לכן אין ראוי להאריך ולדבר בו. אלא על דרך כלל נוכל להוציא מכאן שני דברים. האחד יכולת השם וגודלו. והשני מעלת ישראל שכל העולם לא נברא אלא בשבילם. יכולת השם וגדלו ומעלתו זה ידוע ממעשה בראשית באומרו בכל יום ויום ויאמר אלהים להורות כי השם לא ייעף ולא ייגע אלא במאמרו ברא הכל כמלך היושב על כסא מלכותו משם גזר אומר והכל נעשה במאמרו. וזהו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ שהם כסא המלכות כאומרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי. ומשם גזר אומר ויאמר אלקים יהי אור ויאמר אלהים יהי רקיע. ולכן אמר הנביא הלא ידעת בידיעת מעשה בראשית ואם לא ידעת מצד היות מעשה בראשית דבר עמוק. שמעת איך אלהי עולם ה' ולו היכולת הגמור מצד בריאת העולם וזהו בורא קצות הארץ. ולפי שאמר בורא נראה שעמל בו וגדלו. לזה אמר אינו כן לא ייעף ולא ייגע. ולפי שידוע שמי שפועל וטורח ואינו יגע אינו מצד חכמה. לזה אמר אינו כן כי אין חקר לתבונתו. ורמז בזה ג"כ כי בבריאת העולם יש דברים נעלמים ואינו כמו שנראה מן הנגלה כי גדולים חקרי לב אשר אתו וזהו ואין חקר לתבונתו ואחר שהוא מעמיד כל הדברים על קיומם ועל תבונתם אף על פי שברא יש מאין וזהו מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית. כלומר אף על פי שאני אומר מעשיך לא היה מעשה בידים ולא כלם בחכמה עשית יש מאין. ואף על פי כן מלאה הארץ קנייניך כי הכל קנין גמור ודברים קיימים בלי העדר. וזהו שאמרו בראשית נמי מאמר הוי ותרגומו בחכמתא כנגד כלם בחכמה עשית והחכמה היא המאמר וזאת חכמה גדולה לבראת כל הדברים במאמר. וזהו מי פעל ועשה קורא הדורות מראש כי כל פעולותיו היו בקריאה וזהו ה' דבר ויקרא ארץ ומקריאתו עמדו כל הדברים עשוים ונגמרים. וזהו בדבר ה' שמים נעשו וגו' באומרו ורוח אלהים מרחפת על פני המים וזהו רצונו הפשוט כמו שנפרש בע"ה. וזה להורות על יכולתו הגמור וחכמתו הנפלאה שכל הדברים בראם במאמר בלי יגיעה. ומכאן נדע שיש גוזר ומקיים וברא העולם מאין וזאת היא התולדה שנוציא מכל מעשה בראשית. וזהו המכוון אצלי באומרו בסוף מעשה בראשית אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. כי אחר שמעשה בראשית עמקו ומי יגיע עד תבונתם למה הזכירם התורה כמאמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם ראש חדשים. לזה השיב ואמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. כלומר הפרי והתולדה שהוציא מכל מעשה בראשית הוא שהשם עשה שמים וארץ והוא היוצר והוא הבורא בענין שמכאן נדע שלו היכולת הגמור והוא המחדש והוא המהוה העולם. לכן הזכיר בכאן ה' מה שלא הזכיר בכל מעשה בראשית להורות שהוא המהוה כל ההויות ומחדש כל הדברים. ואמר אלהים להורות על יכולתו שברא הכל במאמר וזהו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וזהו הכלל הראשון שנוציא ממעשה בראשית:
שאל רבBookmarkShareCopy

מקור מים חיים

ובס' מגן אברהם (מטריסק) ברמזי פסח די"ט כתב וז"ל, ואיתא בס' תוי"י שהחילוק שביניהם שאצל רב חסר אות יו"ד ולכן הוא בבחינת חוץ לארץ וברבי יש אות יו"ד שהוא בסוד חכמה עילאה, ולכן הוא בבחינת ארץ ישראל, שהוא בסוד החכמה העליונה, כי [אמרו רבותינו ז"ל ב"ב דקנ"ח ע"ב] אוירא דארעא דישראל מחכים, והוא בסוד מקור הנובע, כמו למשל הרוצה לעשות באר מים חיים, הוא חופר עד שמגיע למקור שמשם נובע המים ומבצבץ להבאר, והמקור הוא רק כמו נקודה, ומשם נובע המים ונתמלא כל הבאר כמו כן בספירות הרוחניות, חכמה עילאה שהוא ספירה הראשונה הוא בסוד אות י' שהוא בסוד נקודה, שהוא מקורא דנביעא עילאה, שמשם נובע האור וההשפעה בכל הספירות ובכל העולמות כמו שכתוב (תהלים ק"ד) כולם בחכמה עשית, ואיתא בזוהר הקדוש (שמות ד"כ ע"א) כולם בחכמה איתברירו, שאור החכמה מאיר בכל המדות ובכל העולמות, שהגם שבמקור הוא בסוד נקודה קטנה, עם כל זה משם נובע החיות והאור להאיר בכל המדות, שכולם מושפעים מאור החכמה, ולכן רבי שיש בו אות י' שהוא מקור הנובע, הוא בארץ ישראל, סוד החכמה, סוד נקודה קטנה, שזה הוא בחינת חכמה, שהוא כח מה, שהחכמי אמת הם בעיניהם כאפם ואין לפניו יתברך שמו, ועל ידי זה הם בסוד מקור הנובע שמביעין מימי התורה לישראל, ומדריכים אותם בדיבורי תורתם לעבודת השם יתברך, ומכניסים בהם אור וחיות אלקות, עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור הגר"א

וידוע כל הספירות נקראין על שם חכמה כמ"ש בתז"ח דף ע"ג ע"א אדם הגדול חכמה ועשר חכמות אתקריאו עשר ספירות מסטרי' וכמ"ש (תהלים קד, כד) "כלם בחכמה עשית" , וכמ"ש בספר יצירה "בל"ב נתיבות פליאות חכמה חקק כו'" . וכן כל האצילות נקרא על שם יו"ד שבשם שהיא חכמה. וכמ"ש בע"ח דע"י התלבשות אין סוף בחכמה האציל כל האצילות ומתלבש בהן. וכן ראשית הגילוי הוא מחכמה כמ"ש באדרא זוטא ד' רפ"ט ע"ב "אתר דשירותא אשתכח כו' הוא נהירו דחכמתא כו'" . וכן בדף ר"צ א' (ח"ג רצ, א) "ומהאי עדן איקרי שירותא בעתיקא לא אקרי כו' האי חכמתא שירותא דכולה כו' כולה לא אתכליל אלא בהאי כו'" . והוא יו"ד שבשם - התחלת השם. וכלל כל העשר ספירות הוא יוד. ולכן נקרא כל לימוד הקבלה 'חכמה'. וזהו "ספרא" :
שאל רבBookmarkShareCopy