פרשנות מצטטת על תהילים קלו:ז

וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. הוֹרָה שֶׁמִּשְּׁנֵי צְדָדִים הָיָה רָאוּי לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. הָאֶחָד הוּא, שֶׁיָּשַׁב פֶּתַח הָאֹהֶל לִרְאוֹת אִם יָבוֹאוּ אוֹרְחִים, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה הָאָדָם זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יז טו) ״אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב כַּ״ף שֶׁל כְּחֹם הַיּוֹם, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בְּחֹם הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַמְצַפֶּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג כ) ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ״, כִּי בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו ז) ״לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״. ב׳ מִצַּד שֶׁיָּשַׁב בְּחֹם הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁמֶשׁ מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, עַל כֵּן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהִגָּלוֹת אֵלָיו כְּבוֹד ה׳ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.

לעושה אורים גדולים, כנגד דורו של חנוך שנעשה מלאך גדול מכל המלאכים מהלך חמש מאות שנה ופניו היו מזהירים כזהר הרקיע ואורו מבהיק למרחוק וזהו אורים גדולים.

צח עלי אור. אחר הגשם כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז י"א), כי השמש הנקרא אור גם כן הירח, כי כן כתוב לעושה אורים גדולים (תהלים קל"ו ז'), הם סבת הגשם במאמר השם: