פרשנות מצטטת על תהילים ק:ב

ולקחתם לכם ביום הראשון. מצד הקדימה ר"ל להקדים דין (ויקרא כג) בסוכת תשבו שבעת ימים קודם כי בלילה מקדימין לישב בסוכה אבל לקיחת לולב ומיניו הוא ביום ראשון וכן בפסוק (שיר ב) בצילו חמדתי וישבתי דא סוכה ואחר כך (שם) ופריו מתוק לחכי דא אתרוג הרי מתחלה סוכה ואחר כך לולב ולפי שהמנורה נדרש לאחריו הוצרך לסמוך ענין ז' ימי סוכות שהם לקבל ז' ענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא ישראל בצאתם ממצרים כמ"ש (ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי צריך להסמיך מיד ענין מנורה וז' נירותיה כי ענני כבוד היו עבור אהרן וכן מנורה צו את אהרן ואת בניו לאמר כי ענין ז' הקפות של סוכה וז' קני מנורה פני אחד להם לכן הסמיכם יחד להאיר להם בעמוד אש לילה ובעמוד ענן יומם אל י"י ויאר לנו ולפי זה מזמור (תהלים כז) י"י אורי על סוכות וישעי על ענין הושענא ממי אירא י"י מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה כי אז בחג באים מים זדונים ז"ש (תהלים כז) בקרוב על"י מרעים רצה לומר לשלם כל נדרים (שם נז) ע"לי אלקים נדרך (שם כז) לאכול את בשרי אחת שאלתי מאת י"י סוכ"ה הוא שם כ"ו וס"ה ז"ש (שם) לחזות בנועם י"י זה שם בן ד' ולבקר בהיכלו זה אדנ"י בגימטריא היכ"ל ז"ש (שם) כי יצפנני בסוכה שהוא כלול שתיהן יחד אבל לפי שבא לדרוש לכם על ארבע כתות של ישראל שאוגדין ארבעתם ז"ש ולקחתם לכ"ם דייקא רצה לומר כל ארבע חלקי ישראל כמ"ש על דרש ר' מני לכם לעצמיכם ר"ל כל ארבע איברי הנוף שחוטא אדם בהם לכם לעצמיכם(שם לה) כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך או על ארבע אבות לכם דייקא כי המה כלל כל ישראל ולפי שד' מינים אלו אינם תחת שום שר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו וכן ישראל (דברים לב) חלק י"י עמו זה שנ' ולקחתם לכם לעצמיכם במה שאתם לוקחין ד' מינים אלו פרי עץ הדר וגו' ושמחתם לפני י"י דייקא כי ארבע מינים אלו הם לפני י"י קאמר ולא לפני שום שר ולפי דברי רקנטי שד' מינים הם ארבע אותיות השם לכן צריך לקרב אתרוג עם שלשה מיניו זה שנאמר ולקחתם לקיחה תמה לכם כמו שישראל נחלקו גם כן על ארבע כתות נגד ד' אותיות השם כן יהיה פרי עץ הדר עם ג' מיניו כפות תמרים וגו' והטעם שיהיה שמחה בי"י (תהלים ק) עבדו את י"י בשמחה שם של י"י דייקא (שם) ובאו לפניו ברננה כי ד' מינים אלו הם לפניו ולא לפני שום שר ז"ש ושמחתם לפני י"י אלקיכם ר"ל עם אותן המינים שהם תמיד לפני י"י שיהיה אלקיכם בדין עד היום הזה כמ"ש (תהלים צו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. והדר מפרש באיזו עצים תהיה רנן ז"ש (שם) מלפני י"י ר"ל אותן עצים שאין שליטה לשום שר עליהם רק הקב"ה אדון יחיד שולט עליהם (שם) כי בא לשפוט את הארץ בר"ה וביוה"כ ומזה הטעם מנענעין בהודו לי"י ואמרו הושיענו גם מזה הטעם אומרים בסוכות הלל גמור כי סוד סוכה הוא שתי שמות הוי"ה ואדנ"י והוא סוד הל"ל י"י וז"ש (ד"ה א טז) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשיך שאין אנחנו תחת שרי הגוים רק יושבין תחות צלא דמהימנותא שלימתא להשתבח בתהלהיך לכן אנו אומרים (שם) ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמ"ן והלל לי"י ר"ל סוד אמ"ו הוא נחלק על ה"לל ועל י"י וכן סוכ"ה אנו יושבין תחת תרין שמהן שנחלק עתה על הנ"ל ועל לי"י כי אותה אבקש לחזות בנועם י"י דא הוי"ה ולבקר בהיכלו דא אדנ"י הרי כי יצפנני בסוכה שכר של ד' מינים הוא לעו"הב ז"ש אחת שאלתי מאת י"י ד' מינים שבלולב נגד ד' אותיות השם לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו ג"ע של מטה ג"ע מעלה אחת שאלתי מאת י"י אותה אבקש על ד' אותיות השם שניתוספו לאבות העולם ומבואר במדרש פרי עץ הדר זה אברהם ניתוסף לו ה' של שם כפות תמרים זה יצחק עיקר שמו (בראשית כא) צחק עשה לי אלקים והי' נתוספה בו וענף עץ עבות זה יעקב ניתוספה בו ו' של שם וערבי נחל זה יוסף ניתוספה בו ה' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו ז"ש אות"ה אבקש על אות ה' של אותות השם וצירוף זה הוא סוד (בראשית יח) והשענו תחת העץ הוי"ה והוא סוד נונין בכללות עשר רק י' לרוב דקותה לא תחובה כלל ומשם זכו ישראל לישב בסוכה בשביל שאמר למלאכים והשענו תחת העץ לכן זכו ג"כ באותו פרק לד' מינין שצירופן ג"כ עץ שרשים ה' של שם נופא דאילנא ו' פרי י' עלין ה' הרי צירוף הוי"ה. והנה נרמזין תרווייהו בסדר הכתוב טל ד' מינים א' אחת שאלתי מאת י"י ר"ל אותן המינים שהם תחת י"י ולא תחת שום שר ומלאך אותה אבקש על ד' אותיות השם שנרמזין בה ואח"כ בסוכת תשבו שבעת ימים ז"ס שבתי בבית י"י בר"ת שבת"י נוטריקון ב"סכת ת"שבו ש"בעת י"מים והוא סוד סוכה שתי שמות לחזות בנועם י"י הוי"ה ולבקר בהיכלו אדנ"י ענין רמז (תענית ח) לניסוך המים ביום בו"ז (איוב יב) שופך בו"ז על נדיבים הנה ביום ב' יומא של יצחק בעל דין קשה יומא דמטרא הוא יומא דדינא וביום ו' יוסף וביום ז' הוא דוד סימן (תהלים קמד) המלמד י'ד'י לקרב ר"ת י"צחק ד"וד י"וסף בזוהר לפי שבאותו יום נעשית שנים עשר פרים אוסיף אתוון וגרע נם ג' ימים אלו סימן (בראשית מא) על פיך יש"ק כל עמי ביום ב' קר"ע שט"ן ביום ו' יג"ל פז"ק ביום ז' שק"ו צי"ת הרי י'ש'ק ביום ב' נרשם ט' של ונסכיהם (שם כה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ביום ו' ונסכיה י' דרגיה דיוסף שומר הברית ביום ז' מ' כמשפטם מ' סתומה של קן צפור של דוד גם ביום ז' (שם ח) ותנח התיבה מרובעת על בנין מד' רוחותיה (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם במ' סתומה כאשה עוברה לכן הוא יום גמר החתימה כמשפטם. ובדרך הפשט נבראו המים ביום ב' ובארה של מרים נברא בערב שבת ובכולם לא יבואו המים רק ביום ד' כי סימן קללה הם בחג גם ביום ז' יבואו הגשמים בעתים (תענית כב) בלילי שבתות כי בשבת פנויים עוברי דרכים לכן סימן בו"ז ב' הם מים עליונים ו' מים תחתונים כלם יבאו וירדו ביום ז' כמשפטם לכן נרמזו בהן מים ולפי דברי הזוהר (שיר ח) אם יתן איש רע בליעל את כל הון ביתו באהבה של בו"ז יבוזו לו (תהלים קכג) חננו י"י חננו כי רב שבענו שפע אותו הממונה הנקרא בוז המים שראה רבה בתענוגים ועתה נהפכה הצינור (שם) רבת שבעה לה נפשינו הלע"ג שהיה דמי לעגל תלתא האי רידיא אותו בו"ז בא (שם) לגאיונים נתקלקלו הצינורות מן ישראל (שמואל א ב) ור"בת בנים אומללה עד עקרה ילדה שבעה ז' הקפותשל מזבח (תהלים קיח) א"ל י"י וי"אר לנו ז' פעמים א"ל בגי' ויא"ר כי א"ל מלא אלף למד הרי הק"ף ועתה באו ז' פ' אלקים בגמטרי' רב"ת שבעה לה נפשינו הלעג קרי בי' שבעה (שם טז) שובע שמחות את פניך (שם קכג) אליך י"י נשאתי את עי"ני על ע"ין פרים שהקריבו בחג נגד ע' אומות (שם) היושבי בשמים בי' יתירה הם י' מצות שבחג שיר פשוט כפול משולש מרובע מול א'ב'ג'ד מצות סוכה א' ומצות ניסוך המים ב' וניסוך היין ג' קול שני רעים אני שומע (תהלים מב) תהום אל תהום קורא מבע מימך קרבנות ג' פרים אלים כבשים ד' מינים שבלולב הרי יחד י' וכשיושבין בצלא דמהימנותא צריך לראות כוכבים מן סוכה ז"ש אליך י"י נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל י"ד אדוניהם על י"ד אילים שמקריבין בחג ובכל יום י"ד כבסים ז"ש וכעיני שפחה אל י"ד גבירתה כן עינינו אל י"י אלקינו עד שיחננו. ביום ב' נרשם מ' של יצחק כי הוא ממתיק פני שור מהשמאל וכן ביום ו' יומו של יוסף שזכה בכור שור בזוהר פרשה ויקרא יום ז' והאי ניסוך המים דמי לשור שניהם יחד יקוו המים אל מקום אחד היא יום ז' (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהוא יום ז' שנקרא ארץ אתרוג (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ זה אתרוג שבשמאל (שם) וימיני טפחה שמים ג' מינים שבימין:

כי תכלה לעשר וגו'. נסמכה פרשת וידוי מעשר לבכורים כי ענינם אחד וכבר פירשתי. וטעם לא אכלתי באוני ממנו וגו'. ידוע כי המעשר צריך להאכל בשמחה כד"א עבדו את יי' בשמחה (תהלים ק ב') וכתיב ושמחת לפני יי' אלהיך כי הוא קרוב לשכינה ומתוודה אליה כי לא אכלו באנינות כי המעשר אסור לאונן. ולא ביערתי ממנו בטמא שלא יכנסו כחות הטומאה בהיכל קדש. גם טעם לא נתתי ממנו למת ידוע כי הטומאה במת בסבת מלאך המות שהטיל בה זוהמא. ויש מפרשים לא אכלתי באוני ממנו שלא הפרישן לשם אנינות וטומאה גם לא נתן מהם לכחות הגלגלים והיסודות שהם גופים מתים ולא הפרישן לשמם רק עשיתי מצוותיך ואומר שמעתי בקול יי' אלהי שלא לנכח והרמז לשם הגדול יתעלה. עשיתי ככל אשר צויתני לנכח השכינה ואליה היה אומר השקיפה ממעון קדשך כי היא המשקפת בעולם השפל כד"א מי זאת הנשקפה כמו שחר (שה"ש ו י') וכתיב משמים השקיף יי' וגו' (תהלים יד ב). וטעם מן השמים כמו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים והרמז לשמים העליונים ומשם תברך את עמך ישראל כי עיקר יניקת ישראל משם כמו שפירשתי בסוד בלעם וזהו טעם לתתך עליון כי הוא למעלה משאר הכחות העליונות כמו שפירשתי בסוד והיית רק למעלה בסוד ירכיבהו על במתי ארץ:

והנה כל מזמור י"ז אמר דוד נגד אבינו יעקב שתיקן גם כן תהלים בביתו של לבן ולכן קמ"ז מזמורים בתהלים נגד שנותיו של יעקב וזה המזמור אמר יעקב כשהתקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה לכן כשהגיע למזמור י"ז שהוא חשבון טו"ב שהקב"ה הבטיח לו ואתה אמרת הטיב אטיב עמך אמר (שם יז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק אמר שמעה בה' יתירה היא ה' אחרונה של השם (שם פה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו והיא מדת יצחק כמ"ש במדרש (שם טו) הולך תמים זה אברהם (שם) ופועל צדק זה יצחק ודובר אמת זה יעקב ולפי דרכי לפי שעשו סמך על מדה חמישית גבורה שהיא מדתו של יצחק שלא תעמוד לו לעשו באותו פרק לכן בא לעורר שם של י"י שהיא מדתו ז"ש (שם יז) שמעה ה' צדק ושלש דברים שביקש מעשו רמוזין בקרא ראשון אם למלחמה צדק שהיא לוחמת כ מלחמות של אברהם (ישעיה מא) צדק יקראהו לרגליו יתן בעפר חרבו ועל הדורון ששלח לעשו הוא א' הקשיבה רנתי דאתמר גבי קרבנות (תהלים ק) עבדו את י"י ובאו לפניו ברננה (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה שהוא על קרבן שהי' בשיר וביקש מהקב"ה שיצילהו מלשון רמיה כמו שהתפלל במזמור ראשון של (תהלים קכ) שיר המעלות י"י הצילה נפשי משפת שקר ומלשון רמיה כי יעקב אמת הי' ז"ש (שם יז) בלא שפתי מרמה. גם בא להתוודות על מה שהחריד לאביו חרדה גדולה ועשה שתי מעשים לעשו הא' שלקח ברכות ממנו ז"ש וישלח יעקב מלאכים עתה לפניו ר"ל לקדם את פניו ולבקש ממנו שימחול לו שני ענינים שעשה הא' שלקח את ברכתו ע"י שאמר הן עשו אחי איש שעיר לכן נקרא ארצה שעיר כדי לזכור אותו ענין שעשה לו יעקב בלקיחת הברכות ולשמור עברתו נצח שדה אדום על לקיחת הבכורה שמכר לו ע"י עדשים ע"כ קרא שמו אדום לנקום ממנו מאלו שני ענינים וע"ז ביקש מהקב"ה רבון העולם הלא לא במרמה עשיתי כמ"ש יצחק בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך הלא (שם) מלפניך משפטי יצא כדאיתא בזוהר בההיא שעת' דאמר יצחק ואברככה לפני ה' לפני מותי נזדעזע כורסייא יקירא ויצא המשפט מלמעלה שמיכאל ילך עמו ז"ש מלפניך משפטי יצא אך יצא יצא תרין יציאות חד ליעקב וחד למיכאל יצ"א בגי' מיכא"ל ז"ש (שם) עיניך הם ע' קתדראין המסבבין כסא הכבוד (שם) תחזינה משרים הסכימו כולם שיקח יעקב הברכות ומדילי' נטל ואח"כ בא יעקב להתוודות על חטא שאיחר נדרו באותו ענין פגם וניער חטא של אד"הר ז"ש (שם) בחנת לבי פקדת לילה על מראה סלם שראה בלילה ואז לא עמד בנסיון ועשה נדר ולא קיים ז"ש (שם) צרפתני בל המצא שלא עמדתי בנסיוני והלוואי (שם) זמותי ולא יעבור פי אותו נדר בי חזר וניער חטא א"ה וא"ת יעקב אמתי למה הלך כל ימיו בעקבה ובמרמה הלא בבטן עקב את אחיו (שם יח) הא"ל תמי"ם דרכ"ו ויעקב איש תם והלך במרמה לז"א (שם יז) לפעולת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ ר"ל מאחר שיעקב שופרי' דא"ה הוצרך לילך בעקבה עם נחש שהוא עשו כי עשו גרם לאייתאה לווטין על עלמא בגניבה ובעקב נחש כרוך על עקבו על כן הוצרך ג"כ יעקב דיוקנא של אד"הר לבא לאביו יצחק שהיתה בו נשמת חוה ולהחריד אותו ולהביא הברכות ג"כ בדרך עקבה ומרמה ז"ש רבון העולם הלא לפעולת אד"הר שחטא בעץ הדעת במצוה א שצוית לו בדבר שפתיך הוצרכתי אני לשמור ארחות פריץ ולומר אנכי עשו בכורך ולעשות מעשה מרמה. (שם) תמוך אשורי במעגלותיך על מראה הסלם קפיצת הדרך שנעשה לו וקפץ הר המורי' לקבלי' (שם) בל נמוטו פעמי אל יתן למוט רגליך וישא יעקב את רגליו או על מה שאמר ר' לוי אתר אית תמן בירדן בחמי טברי' מצווח נכנס יעקב שם ונעל עשו בפניו והקב"ה חתר לו חתירה ז"ש (ישעיה מז) כי תעבור במים אתך אני כי תלך במו אש לא תכוה ז"ש תמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי שם באותו נתיב שהי' אש ומים יחד ז"ש (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי למי מעגל (שם) מוקשים שתו לי סלה. אני קראתיך כי תענני אל שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלקי ישראל או על קריאה ראשונה שקרא אשא עיני בשעת מעמד סלם שאז השיב לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם אביך שלא אמר לו יצחק אביך כי מדת אברהם שהוא חסד היא עמו ז"ש כי תענני אל באותה המדה אני מבקש (שם) הט אזנך לי עתה ושמע אמרתי והפלא חסדיך עתה לי מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שהיא מדת אברהם בימין או שרמז לו כשם שהושעת מלבן הרשע שכחו כח חמור מימין כשם שמושיע חוסים מן לבן שהוא משמורה ראשונה של לילה חמור נוער כמ"ש יעקב אחי מאין אתם והשיבומחר"ן אנחנו נוטריקן משמורה ראשונה חמור "נוער הוא ארצה בני קדם שנתן אברהם להם מתנות אבל עשו היא משמורה שנייה כלבים צועקים לכן הלך עשו לצוד ציד להביא והביא לו כלב ויעקב חטא בזה שהי' (משלי כו) מחזיק באזני כלב עובר ומתעבר ר"ל עשה עבירה ולא לו לבדו עשה רק מתעבר על ריב לא לו לבדו רק שגם בניו תחתיו ושמנה פעמים אדוני גרם ח' מלכים שמלכו לפני מלך מלך בישראל והנה כשראה עשו שא"א לו לעמוד בפני יעקב בא עליו משני צדדין וילך עשו אל ישמעאל שנזדווגו תרין סטרין יחד הוא משמאל וישמעאל מימין וכן הלך ושכר מבני מצרים שהם בשר חמורים כדאיתא במדרש וז"ש והוא הולך לקראתך על סמאל שלקח ארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה על ת' פרסה וכמו שראה יעקב שותפות זו שהולך עשו אל ישמעאל אמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם (בראשית ח) הרי אררט הרי חושך תרין סטרין שנזדווגו עליו עז"א יעקב (תהלים יז) שמרני כאישון בת עין. שר הכנף הוא שר החרב מרומז וישלח בגי' הכי הוי ז"ש בצל כנפיך תסתירני בת עין היא באמצע כן הוא עומד באמצע מפני רשעים זו שדונ"י הן הן מספר ש"ע דמעות שהוריד יעקב לעורר ש"ע נהורין הנרמזין בר"ת של ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (שם יז) "אויבי "בנפש "יקיפו "עלי כאן רמז ד' עולמות אבי"ע (שם) מפני רשעים זו שדוני. בזוהר שני גדיי עזים שלקח יעקב בע"פ הי' זמן ביעור חמץ בין שש לשבע לקיים (ישעיה מג) עם ז"ו יצרתי לי והם עשו עגל בין שש לשבע חלבמו סגרו פימו דיברו בגאות יעקב אמר חנני אלקים וכי יש לו כל די סיפוקי ועשו אמר יש לי רב יתר מכדי סיפוקי יעקב אמר קום נא שבה ואכלה ועשו אמר עזות יקום אבי בגאות כדאיתא בזוהר. (תהלים יז) אשורנו עתה על מה שאמר יעקב ואחר עד עת"ה רמז לו גליות ת' של מצרים ע' של בבל ה' של אדום ואח"כ ויהי לי שור בן יוסף וחמור בן דודי אבל בלעם אמר (במדב' כד) אראנו ולא עת"ה כי בעונותינו יצאו מה שיצאו עז"א יעקב אף שיגיעו עתה דהיינו ה' אלפים של עשו סבבונו עוד ולא נצא ועיניהם ישיתו לנטות עוד יותר בארץ עיניהם ישיתו לנטות בארץ שנתן לו שוחד לקיים קרא ודברים טז) כי השוחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדום שנא' (עובדי' א) והאבדתי חכמים מאדום ואותו שוחד גרם לעור עיני יצחק כדאיתא במדרש ישעיה ה) מצדיקי רשע עקב שוחד גם היה מתיירא יעקב שמא יבא עשו מפני ישיבת ארץ ישראל ז"ש (תהלים יז) עיניהם ישיתו לנטות בארץ זכות ארץ ישראל דמיונו כארי' יכסוף במדרש מדמה ענין אביקת מלאך עם יעקב משל לבן מלך שראה כלב רע והי' מתירא שלא יבא כלב על בנו הוא מגרה ארי' שבביתו על בנו וינצח הבן את ארי כן כשיבואו א"ה לזווג על ישראל יראו ששר שלהם לא יכול להם ז"ש (שם) דמיונו כארי' יטרוף וככפיר יושב במסתרים כן (שם) קומה ד' קדמה פניו ר"ל שיקדים הקב"ה שינצח הוא למלאך מקודם (שם) ויכריעהו פלטה נפשי משר של עשו שהוא חרבך שהקב"ה רודה בו את העולם חרבו של מלאך המות ובזה כל המלכיות לא יוכלו אח"כ לישראל כי שני מיהות הם הצדיקים מתים בנשיקה ועל כל אומות נתן הקב"ה רשות למלאך המות חוץ על זרעו של יעקב ובקש יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו ע"ז שבקש דוד (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ז"ש מיד אחי שכחו למעלה כלב שהלך לצוד ציד להביא והביא לאביו כח כל"ב שנקרא בלאד"ן וארז"ל בסנהדרין מאי בל אדן כלבא ולפי שיעקב החזיק באזני כלב והוא נקר' בלאדן כי (עובדיה א) בזו הוא מאד ויעקב קראו אדוני ודבר זה גרם ששלח יעקב מלאכים שהוא לפניו ר"ל ח' מלכים מלכו לפניו בארץ אדום מיד עשו שניתן לו החרב כמ"ש על חרבך תחי' ז"ש הצילה מחרב נפשי גם על חרב של מ"ה מיד כלב יחידתי וכן כאן (תהלים יז) פלטה נפשי מרשע חרבך שלא ימית אותי מחרבו רק ממתים ידך ד' והמתים מחרבו של מ"ה שעושה נבילה ז"ש (ישעיה כו) יחיו מתיך המתים על ידי הקב"ה והמתים ע"י חרב של מ"ה נבלתי יקומון ז"ש (תהלים יז) ממתים מחלד שנעשים חלדה פגומה בסכין שלו לכן חלקם יהיה בחיים כשימותו ע"י הקב"ה גם כשלא יבואו לכח כלב (שם) וצפונך תמלא בטנם ובמדרש א' והוא צולע על יריכו שאחזו בדורו של שמד זה דורו של ר' עקיבא ובר קפרא עז"א (שם) ממתים ידך ד' הנהרגים על קדושת השם התפלל עליהם ממתים מחלד שהם מתים ע"י מלכיות נקראים קדושים חלקם בחיים (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים דלעילא קדוש יאמר לו גם בק"ש צריך למסור עצמו על קדושת השם ז"ש (תהלים יז) אני קראתיך כי תענני אל הט אזניך שמע אמרתי שהוא על סוד יחוד שמע והנה למדו רז"ל כל סדר התפלות מיעקב ולדעתי נרמזין בפסוק מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ר"ל תפלת המנחה צריכין אנו ליזהר בה יותר לפי שהיא שלוחה עבור מדתו של יצחק שיונק ממנה עשו כמ"ש (ירמי' ו) אוי נא לנו כי. פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן (שמות לב) וירא העם כי באו שש והגיע ערב רב זמן יניקת החיצונים והנה גם הוא אחרינו תפלת ערבית שתיקן יעקב ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' משמורת של לילה גם כל ההולכים אחרי העדרים תפלת שחרית כי (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר אז (שם) ויריעו כל המקטרגים וכן ג' תפלות סידר שמעה ד' צדק בה' אחרונה (תהלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ומדת צדק אוקידת לעלמא ואילנא דמותא פרוס גדפוי על עלמא הקשיבה רנתי נגד תפילת שחרית כי (שם ל) בערב ילין בכי ולבקררינה שלחני כי עלה השחר הגיע זמן לומר שירה האזינה תפלתי על תפלת מנחה (שם קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ד' ישפוך שיחו ואין שיחה אלא תפלה ויצא יצחק לשוח בשדה כי ביותר צריך ליזהר בה גם סידר יעקב שבחו של מקום ואחר כך התפלל ג' ראשונות אלקי אבי אברהם אבות אלקי יצחק גבורות ד' האומר אלי אתה קדוש ואחר כך התפלל צרכיו קטונתי מכל החסדים ואחר כך אמר ג' אחרונות ואתה אמרת הטיב אטיב עמך כמ"ש בספר צרור המור ואחר כך נפל על פניו ויקח מן הבא בידו שנפל על יד שמאל על פניו ותעבור המנחה על פניו ויעבר את מעבר יבק רזא הוא בזוהר שצריך לומר אחר שמונה עשרה י"ג מידות שהוא סוד ויעבור ונרמז ותעבור המנחה על פניו (שמות לד) ויעבור ד' על פניו ואחר כך א' מזמור (תהלים כ) יענך ה' ביו' צרה שנרמז שם ד"פ שם של י'ב'ק' הקשיב' רנתי מתחלה שבחו של מקו' ואח' כך האזינ' תפלתי כמ"ש (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואח"כ תפלה כי בזה מזמר המקטרגי' סוד פסוקי דזמרה ויהי' התפלה בלי קטרוג ז"ש בלא שפתי מרמה. גם הוצרך יעקב להתפלל כי כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית כי חלבנה צריך להיות עם קטורת ותפלתו לא היה אצלו חלבנה לכן אמר שיקבל אף שהיא בלא שפתי מרמה וכבר רמז יצחק באמרו אל עשו בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ר"ל שצריך להיות שפתי מרמה לקבלת התפלה והטעם שאם אין פושעי ישראל בתוכם השטן מקטרג יותר כטעם שער של תפילין וכל עניני של קדושה שצריך ליתן חלק לההוא סטרא בתוך הקדושה ומזה הטעם הפריד יעקב ונתן שעיר לעזאזל כי מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו מטעם שלא יקטרג מלאכו של עשו ז"ש והנה גם הוא אחרינו שרמז על השטן וכן כשאמר באנו אל אחיך וגם הולך לקראתך רמזו על השטן הן הן ארבע מאות איש עמו ת' בתי דינים דחציפין ר"ע עי"ן מלאך המות מלא עינים וכשסידר יעקב התפלה עדיין לא הזמין במנחה לכן ביקש האזינה תפלתי מאחר שהיא בלא שפתי מרמה. אח"כ סידר יעקב המנחה וסידר מזה הצד עזים ותישים מזה הצד פרים והגמלים באמצע אמרו במדרש למה הוא נותן הגמלים באמצע אלא א' לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים כי הגמל גבוה ודרש מלשון גמילות חסד גם מלאך שלו רוכב על הגמל והביא קללות לעולם ומאחר שיעקב הזכיר שיהי' דן לפניו אמר רבון כל עולם לא לפני זה הרשע אני נידון רק מלפניך משפטי יצא כי עיניך תחזינה משרים ומתמלא רחמים והתחיל בעזים כחו של עשו והוא איסור שעטנז שט"ן ע"ז ע"זא דבי טבחא שמינא מנאי מזה הטעם עזים אזלי ברישא שהוא כח של עשו מברייתא של עולם בראשית א) ויהי ערב שהוא עשו ואחר כך (שם) ויהי בוקר שהוא יעקב כמ"ש קומה י"י קדמה פניו שילך הוא מקודם בזה העולם אזיל סומקא זה עשו ואתי חוורא זה לבן אני קראתיך כי תענני אל לקבל תרין גוונין שעברו עלי אדום ולבן בקליפה אני קראתיך כי תענני אל מנחה של יעקב היתה מנין תעננ"י שהוא תק"ף וסוד ש"עיר הט אזנך ושמע אמרתי שקרא יעקב ק"ש כעובדא דר' אחאי בפ"ק דקדושין כל אימת שקרא ק"ש נתר חד רישא בחנת לבי פקדת לילה התוודה על ויפגע במקום וילן שם שדרש בזוהר מלשון (שמית טו) וילונו העם שהרהר בלבו על גדולת עשו ז"ש כי בא השמש והוא עשו שנדמה למאור גדול ועז"א צרפתני אם אוכל לעמוד בנסיון בל תמצא זמותי בל יעבר פי הגם על נדרו שעשה גרמה חטא א"ה ע"ז ג"ע ש"ד כדאיתא במדרש שעבור שאיחר נדרו נענש יעקב בע"ז שאמר הסירו אלהי הנכר ג"ע דינה ש"ד שהרגו כ"ד אלף מאנשי שכם ז"ש (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש לפי שאיחר נדרו יצא מוקש חטא של א"ה ונבלע הקדושה שתיקן יעקב מתחלה ז"ש לפעולות אדם בדבר שפתיך חזרתי ונערתי ושמרתי ארחות פריץ מפני רשעים זו שדוני על הברכות שבירך יצחק ליעקב ברכות של גליות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע גם דרשו בפסוק ויבא יעקב שלם כל הברכות אלו על יעקב בעצמו ז"ש ז"ו שדוני שרצה לגזול ממנו הברכות שהם נחלקין ז' ו' נרמז במלח ז"ו גם אמר על עשו ולבן רשעים זו שדוני כמ"ש (תהלים קכא) י"י ישמרך מכל רע עשו ולבן י"י ישמור את נפשך ממלאך המות שעליהם אמר כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל ז"ש נגד מלאכו של עשו אויבי בנפש יקיפו עלי: