פרשנות מצטטת על מלאכי א:יד

וטעם כי תועבת ה' אלהיך הוא הזבח הזה כי הזובח משחת לה' בוזה הוא כאמור בקבלה (מלאכי א יד) וארור נוכל וגו' ונודר וזובח משחת לה' כי מלך גדול אני ועל פי המדרש (ספרי קמז) תהיה התועבה ברובע ונרבע באתנן ומחיר שהם תועבות:

כי משחתם בהם. וכמ"ש בפסוק הקודם ומעוך וכתות וגו'. וע"ז אמר כי משחתם בהם ומקרא מפורש במלאכי א' וארור נוכל ויש בעדרו זכר. ונודר וזובח משחת לה':

כנגד צ"ג אזכרות שכתוב בפרשת כו' ואין אלא פ"ג כו'. — כתוב בתויו"ט תמיד פ"ג דבחגי ומלאכי יש פ"ב שמות הוי"ה ויש לצרף עוד שם הוי"ה שבפסוק הנה אנכי שולח וגו' שבסוף מלאכי שכופלין אותו בקריאה ע"כ. ואין זה מחוור לדעתי לפי שאמרו כאן "אזכרות שכתוב" כו' והרי אזכרה זו אינה כתובה אלא שכופלין פסוק זה בקריאה כדי לסיים בדבר טוב; וגם כפי הנראה לא היה מנהג זה בזמן חכמי הירושלמי לכפול מקרא הנה אנכי שולח וגו' כדמשמע בברכות רפ"ה. לכך נראה לי שיש לצרף שם "אדני" הכתוב פעם אחת במלאכי א' י"ד, וכ"כ בק"ע; ובשו"ת רמ"ע ס"כ כתב שאינו מונה אלא "ה' צבאות" שבג' ספרים הללו ושנים ושלשה בפסוק אחד אינו מונה אלא אחד ולפי מנין זה חסר א' ומצרף "כי שנא שלח אמר ה' אלקי ישראל ע' קדושין פ"א ה"א דף נ"ח ע"ג. ודע שבתויו"ט שם כתב "דמי שחשב צ"ג אזכרות הוא מונה כל השמות שאינן נמחקין (לבד מצבאות) שהן כולן צ"ג וכ"כ בק"ע כאן, וגם זה אינו נכון כי עמדתי על מניין כל השמות האחרים שאינן נמחקין ומצאתי אותם בס"ה י"ב שמות וזה פרטן: "אלהיהם" ג"פ; שתים בחגי א' י"ב ופסוק י"ד; השם "אל" ב"פ אחת במלאכי א' ט' והשנית ב' יו"ד שם; "אלהי" ג"כ ב"פ אחת במלאכי ב' ט"ז, ועו"ש פסוק י"ז; "אלהים" ה"פ במלאכי ב' ט"ו, ג' ח', ג' י"ד, ג' ט"ו, ג' י"ח בס"ה י"ב שמות ועם הפ"ג שמות הנ"ל הן ביחד צ"ה שמות ומי שאמר צ"ג א"א לקיימו, שוב מצאנו בשו"ת רמ"ע ס"כ שכתב שצ"א פעמים יש בג' ספרים אלו ה' צבאות וב' מהן ה' צבאות אלקיהם ומשום שמצינו במקומות אחרים "אלקים צבאות" ה"נ דורשים צבאות לפניו ולאחריו.

לֹא יָרְאוּ אֶת ה'. אַף עַל פִּי שֶׁהָעַמִּים עוֹבְדֵי גִּלּוּלִים הֵם יְרֵאִים מִפָּנָיו, וְקָרוּ לֵהּ אֱלָהָא דֶּאֱלָהַיָּא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם, וְאֵלּוּ לֹא יְרֵאוּנִי, כִּי אָמְרוּ אִלּוּ הָיְתָה בּוֹ יִרְאָה לֹא נָתַן עַמּוֹ לְגָלוּת.