פרשנות מצטטת על משלי ח:ח

נפתלים. עקשים כמו אין בהם נפתל (משלי ח׳:ח׳):

ועל דרך הפשטיי אמר לא יערכנה פטדת כוש שהוא גוון מקבץ הראות יותר משאר אבנים הנזכרים שהוא מעין הפשט שגם שאינו מעין כתם אופיר המבהיק כי פשט הוא עם כל זה בכתם טהור מסיגים תסולה שאין יתרון פשט התורה על יתר חכמות היותו משולל סיגים לדמותו לכתם טהור כי גם לא תסולה כי מלבד מה שאין כן בו סיגים גם יש בה איכות קדושה מעין דרך רוחני כנודע גם רמז בזה מה שכתוב אצלנו בביאור משלי ממעלת פשט התורה כי עם שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה באופן שהיה נראה שיחויב יבא הפשט בלתי מכוון וישר כי כדי לבא ענין צירוף האותיות מסודרות על פי הסוד שהיו שמותיו יתברך לא יבא הפשט בדקדוק ויהיה נפתל ועקש ועם כל זה זאת תהיה גדולת תורתנו כי גם הפשט לא יתעקש וזה אמר בכתם טהור לא תסולה כי אין לך כתם טהור שלא יהיה בו עירוב דבר מה אך התורה אין בה נפתל ועקש כלל:

מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּקוֹמָתָן נִבְרְאוּ, לְדַעְתָּן נִבְרְאוּ, לְצִבְיוֹנָם נִבְרְאוּ. פירש רש"י 'לדעתם שאלם אם חפצים להבראות ואמרו הן' עיין שם. ונראה לי על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה י, ו) 'אין לך כל דבר ודבר נברא בעולם שאין ממונה עליו שר מלמעלה ואמר לו גדל' ולפי זה לאותם המלאכים שבראם תחילה להיות ממונים על כל הפרטים של הנבראים בעולם התחתון שאל מכל אחד ואחד על דבר השייך לו שראוי להיות תחת ממשלתו כפי שורשו ובחינתו. ובזה מובן שפיר מה שאמר 'לְדַעְתָּן' כי המלאך הממונה נקרא דעתו של אותו דבר כי הוא נשמתו והנשמה תכוונה בשם שכל כנודע.
ומה שאמר 'לְצִבְיוֹנָם נִבְרְאוּ' נראה לי בס"ד הכוונה שברא בכל אחד מהם כח המוליד כי בצומח וגם בדומם יש כח המוליד כדי שיוליד דבר אחר ממנו, ואפשר להעמיס זה בפירוש רש"י ז"ל. ונראה לי 'קוֹמָתָן דַעְתָּן צִבְיוֹנָן' למפרע ראשי תיבות 'צֶדֶק' כי בצדק בראם ולזה אמר (משלי ח, ח) 'בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי' דהבריאה היתה באמירה ודיבור. והא דנקיט נִבְרְאוּ בכל חדא וחדא לרמוז שהיו שלשה אלה בכל חד וחד מן הנבראים ממש ולא נקיט כן ארובא דוקא.