פרשנות מצטטת על תהילים עח:טז

ויהי העם כמתאננים, מלת כמתאוננים קשה בפירושה, כי אם נגזרה מלשון און, כמו מחשבות אונך, (ירמיה ד' י"ד) היה לו לומר כאונים או כמתאונים, ואם היא מלשון תואנה היה אומר כמתאנים כמו כי מתאנה הוא לי (מ"ב ה' ז'), ואם היה לבד על אנינות היה לו לומר כאוננים, אולם כפי האמת היא כוללת שלשתן, והענין כך, כל ימי חנותם במדבר סיני הסמוך לישוב לא חסרו דבר מכל מאכל אשר יאכל, כי הסוחרים היו באים שם למכור להם כל הצריך להם, גם המדבר ההוא היה מקום מרעה, כי כן כתוב וינהג את הצאן אחר המדבר (שמות ג' א') לרעותו שם, אולם כשנסעו ממדבר סיני אל המדבר הגדול והנורא, ארץ לא עבר בה אדם, אז חטאו העם חטאה גדולה, ונחלקו לשתי כתות כת אחת היו מתאוננים והשניה היו האספסוף וכו', המתאוננים בראותם שאין להם מזון אחר כ"א המן דברו תועה על השם ב"ה כאילו ח"ו מבלתי יכולת לתת להם דגן תירוש ויצהר במדבר על כן צריך להמטיר לחם מן השמים, וזה מחשבת און נגד השם, גם תואנה היו מבקשים כי לא היו חסרים דבר שהרי המן שאכלו אין כמהו בטעם וכח, והצטערו על חנם באנינות בלי סבה, ועל שצשת הכונות האלה אמר הכתוב כמתאוננים, והנה סתם הכתוב עיקר חטאם והמשורר המביע חדות מני קדם ביאר הדבר בארוכה ואמר ויוסיפו עוד לחטוא לו וכו' וינסו אל בלבבם וכו' (תהלים ע"ח י"ו):

שאלת המכות שבהן הוכו המצרים על ים סוף (ובמקביל: עשרת הניסים שהתרחשו לעם ישראל באותה עת) העסיקה גם את המדרשים. במכילתא דר' ישמעאל (בשלח, ד) נמצא את הפירוט הבא, שחלקו עוסק במכות שהוכו המצרים וחלקו בניסים שהתרחשו לישראל: "עשרה ניסים נעשו לישראל על הים. נבקע הים ונעשה כמין כיפה [והראיה מובאת מדרשה מסובכת ביותר אשר יסודה בפסוק מספר חבקוק ג, יד־טו: 'נקבת במטיו ... דרכת בים סוסיך']; נחלק לשניים, שנאמר 'ונטה את ידך על הים ובקעהו' (שמות יד, טז); נעשה הים יבשה, שנאמר 'ובני ישראל הלכו ביבשה' (שם, פסוק כט); נעשה כמין טיט, שנאמר 'דרכת בים סוסיך חומר [=טיט] מים רבים' (חבקוק שם, פסוק טו); נעשה פירורין פירורין, שנאמר 'אתה פוררת בעוזך ים' (תהילים עד, יג); נעשה סלעים סלעים, שנאמר 'שיברת ראשי תנינים על המים' (שם); נעשה גזרים גזרים, שנאמר 'לגוזר ים סוף לגזרים' (תהילים קלו, יג); נעשה ערימות ערימות, שנאמר 'וברוח אפיך נערמו מים' (שמות טו, ח); נעשה כמו נד, שנאמר 'ניצבו כמו נד נוזלים' (שם); הוציא להם [=לבני ישראל, מים] מתוקים מתוך מלוחים, שנאמר 'ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים' (תהילים עח, טז); הקפיא להם את הים משני חלקים ונעשה כמין בולוס [=גביש] של זכוכית, שנאמר 'קפאו תהומות בלב ים' (שמות טו, שם)". מתברר שבעל המסורת הזו מפרק את סיפור קריעת ים סוף לגורמיו – על יסוד פסוקים מסיפור מעבר ים סוף ומשירת הים, בתוספת שברי פסוקים שונים מדברי הנביאים ומן המזמורים המאזכרים אירוע זה או אירועים דומים שבהם נלחם ה' במים ובכוחותיו ויכול להם – וכך מגיע אל עשרה ניסים או עשר מכות.

עבור לפני העם כלשון העביר אותו לערים (בראשית מז כא), והעברתי את אויביך בארץ לא ידעת (ירמיה טו יד), שתעבור מהם אל אחר, או כמו ויעבור את הכושי (שמואל ב י״ח:כ״ג), והוא עבר לפניהם (בראשית לג ג), שקדם ללכת קודם להם. וענין הכתוב הזה, כי העם היו ברפידים, והצור אשר יצאו ממנו המים היה בחורב, והוא הר סיני, על דעת הראשונים (ראה במסכת שבת פט:), או עיר לפני ההר קרוב לו על דעתי, כאשר אפרש עוד (להלן יט א, דברים א ו). והנה הוצרך משה לקדם לפני העם לעבור מרפידים אל חורב כמהלך פרסה או פרסאות, רחוק מן המחנה לפניהם, ועל כן אמר לו עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל והלכת, כלומר שתלך עד שתראה אותי עומד לפניך על הצור בחורב:
והנה הכה בצור ויצאו ממנו מים, ולא ספר הכתוב ותשת העדה ובעירם כאשר בשניה (במדבר כ יא), אבל בידוע שעשו כן וברור הוא שלא הלכו העם אל חורב לשתות, כי לא באו לפני הר סיני עד אחרי כן בחדש השלישי. אבל שלחו שם נעריהם ובהמתם לשאוב מים ולהביא להם כמנהג המחנות. וקרוב אלי שיצאו מים מן הצור בחורב, מים קרים נוזלים, הלכו אל רפידים, ושם שתו אותם, והוא שאמר הכתוב (תהלים עח טז) ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים, וכתוב (שם קה מא) פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר. ומה שאמר (שם עח כ) הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו, גם הוא על הצור הזה בחורב על דרך הפשט: והסלע השני אשר היה בקדש נבקע בו כמו באר נובע מים, ועל כן אמר (במדבר כא טז) הוא הבאר אשר אמר ה' למשה, ואמרו בשירה (שם שם יח) באר חפרוה שרים, כי היה כמו באר חפורה, ולכן אמר שם (כ יא) ותשת העדה ובעירם, ששתו מיד שם באותו המקום, אבל כאן היו נהרות שוטפים ממנו ושותין בבתיהם לרצונם ואע"פ שהיה הכל בארה של מרים, כקבלת רבותינו (במדב"ר יט כה), יתכן שהיה בפעם הראשון וכל הארבעים שנה מושך מים כנהרות שוטפות, ובפעם השנית מפני העונש אשר היה שם נעשה כמו באר חפורה מלאה מים חיים: