וַ֭יַּקְצִיפוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּעֲבוּרָֽם׃
שם משמואל
והנה כתיב ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם, והנה תיבת ויקציפו הוא פועל יוצא והרד"ק פירש שהקציפו את הש"י, אך יקשה עליו מדברי הרמב"ם שכתב שלא מצינו שקצף הקב"ה עליהם, ונראה יותר לומר שהקציפו את משה, והיינו דבמדרש התחילו לומר יודע משה חק הסלע אם הוא מבקש יוציא לנו מים מזו, ובילקוט מפורש עוד יותר שהיו אומרים אין אתם יודעים שבן עמרם רועה של יתרו הי' ורועים פקחים במים והוא מבקש למשכנו להיכן שיש בו מים ולומר לנו הרי הוצאתי לכם מים ולטעות אותנו אילו כן יוציא לנו מן האבן הזו או מזו עיי"ש, וזה הי' שהקציפו את משה שאחר כל הטורח לנטוע האמונה בקרבם זה ארבעים שנה ואחר כל האותות והמופתים עדיין הם עומדים מבחוץ, ובאמת לולא הקצף הי' לו לענות אותם עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם אם יצוה להוציא מזה נוציא מזה, ובאמת אם הי' עושה כן היתה נתחדשת האמונה בקרבם והיו רואין שאין משה עושה כלום אלא מפי השכינה, ויש לומר שכל זה נמשך מחטא ישראל כידוע שהמון פוגמים את המנהיג במחשבתם, וכבר דברנו מזה, אך משה באשר הי' תמיד דבק בשכינה לא היו יכולין לפגמו במחשבתם, אבל מחמת שהקציפוהו שוב פגמוהו במחשבתם, ולא עלה על דעתו לענות להם ככה, אלא הסכים להוציא מסלע אחר שחשב שבזה יתקדש שם שמים יותר, ויש לפרש נמי הא דוירע למשה בעבורם דלאו על העונש קאי אלא שהכניסו בו הפגם שהוא בחי' הרע כענין שפירש הזוה"ק ח"א (ר"ח:) במאמר משה למה הרעות לעם הזה ומאמר אליהו הרעות להמית את בנה עיי"ש, ובשביל זה בא לכלל טעות כדלקמן:
במדבר
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃
במדבר
הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ {ס}