פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־חַ֣י רָצֽוֹן׃
שולחן ערוך, אורח חיים
צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּפָסוּק פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וְאִם לֹא כִּוֵּן צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְאָמְרוֹ פַּעַם אַחֶרֶת: הַגָּה: וְאוֹמְרִים פָּסוּק וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ אַחַר תְּהִלָּה לְדָוִד (טוּר וְכָל בּוֹ) וְכוֹפְלִין פָּסוּק כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ לְפִי שֶׁהוּא סוֹף פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה (טוּר) וְכֵן פָּסוּק ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד (אַבּוּדַרְהַם) כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִוְעַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, אוֹ לְפָסוּק וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךְ תִּשְׁתַּחֲוֶה, אֵין לִשְׁחוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁם כְּדִלְקַמָּן סי' קי"ג (הר"י ס"פ אֵין עוֹמְדִין וְר' יְרוּחָם נָתִיב י"א) וְנָהֲגוּ לַעֲמֹד כְּשֶׁאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֶׁאָמַר, וַיְבָרֶךְ דָּוִד וְיִשְׁתַּבַּח.