מילון על משלי 11:38

‎השני, מה אקב לא קבה אל (שם כג, ח), וקבתו לי משם (שם כג, כז), ונקב שם יי' (ויקרא כד, טז), בנקבו שם יומת (שם), יקבהו אררי יום (איוב ג, ה), מנע בר יקבהו לאום (משלי יא, כו), ענין קללה ומארה הם.

תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶֽיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶֽיךָ.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ובגד בוגדים בגדו (ישעיהו כד, טז), לא ימשל למכרה בבגדו בה (שמות כא, ח), וסלף בוגדים ישדם (משלי יא, ג), ויאמר בגדתם (ש"א יד, לג), כן בגדתם בי (ירמיהו ג, כ), ידעתי בגוד תבגוד (ישעיהו מח, ח). השני, בבגד צמר או בבגד פשתים (ויקרא יג, מז), קציעות כל בגדותיך (תהלים מה, ט), בגדים כמשמעו.

‎השלישי, ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג, ג), ועכר שארו אכזרי (משלי יא, יז), וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח, כז), איש איש אל כל שאר בשרו (ויקרא יח, ו), שארה הנה (שם יח, יז), כי את שארו הערה (שם כ, יט), ענין בשר המה.

מפזר ומפרד (אסתר ג, ח), אשר פזרו בגוים (יואל ד, ב), יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא, כד), פזר נתן לאביונים (תהלים קיב, ט), ענין חלוק הם.

‎השני, וברכה לראש משביר (משלי יא, כו), אכל תשברו מאתם (דברים ב, ו), כי יש שבר במצרים (בראשית מב, א), שברו לנו מעט אכל (שם מג, ב), בשבר אשר הם שברים (שם מז, יד), שברו ואכלו (ישעיהו נה, א), ענין מקנה וקנין הם, ובלא מחיר יין וחלב (שם), יוכיח.

‎מתחלק לחמש מחלקות: האחד, ואת שדוד מה תעשי (ירמיהו ד, ל), אמר שדוד נשדנו (מיכה ב, ד), משד עניים (תהלים יב, ו), מפני רשעים זו שדוני (שם יז, ט), נהפך לשדי (שם לב, ד), וסלף בגדים ישדם (משלי יא, ג).

‎השתים עשרה, ויחל עוד שבעת ימים אחרים (בראשית ח, י), ותוחלת אונים אבדה (משלי יא, ז), הן תוחלתו נכזבה (איוב מא, א), הן הוחלתי לדבריכם (שם לב, יא), מה אוחל ליי' עוד (מ"ב ו, לג), ויחלו לקים דבר (יחזקאל יג, ו), ויחלו מעט ממשא מלך שרים (הושע ח, י).

עלץ לבי בד' (ש"א ב, א), תעלץ קריה (משלי יא, י), עליצתם כמו לאכל עני (חבקוק ג, יד).

והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו, ח), ואת צנועים חכמה (משלי יא, ב), כמשמעו.

‎החמישי, חלצה נפשי (תהלים ו, ה), חלצני יי' מאדם רע (שם קמ, ב), יחלץ עני בעניו (איוב לו, טו), ועצמתיך יחליץ (ישעיהו נח, יא), צדיק מצרה נחלץ (משלי יא, ח), ענין הצלה.

‎מתחלק לשמנה מחלקות: האחד, בר ולחם ומזון (בראשית מה, כג), לשבר בר (שם מב, ג), מנע בר (משלי יא, כו), ונפתחה בר (עמוס ח, ה).

‎השלישי, סר סבאם (הושע ד, יח), סרו מהר (שמות לב, ח), הכל סר (תהלים יד, ג), הנה דמשק מוסר מעיר (ישעיהו יז, א), יפה וסרת טעם (משלי יא, כב), וסורי בארץ יכתבו (ירמיהו יז, יג), דרכי סורר (איכה ג, יא). ויתכן להיות סורר מגזרת 'סירים סבוכים', כענין הנני שך את דרכך בסירים (הושע ב, ח).

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, הן צדיק בארץ ישלם (משלי יא, לא), כי אתה תשלם (תהלים סב, יג), המעמך ישלמנה (איוב לד, לג).

‎השני. אף בהקבצו עם 'כי' נהפך לענין אחר, כאלה: אף כי אנכי אעננו (איוב ט, יד), אף כי אנוש רמה (שם כה, ו), הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעילה (ש"א כג, ג), אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה, ואף כי אמר אליך רחץ וטהר (מ"ב ה, יג), הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי (מ"א ח, כג), הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא (משלי יא, לא), אף כי נתעב ונאלח (איוב טו, טז), אף כי היין בוגד (חבקוק ב, ה), אף כי לא אכל אכל היום העם הזה (ש"א יד, ל), הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (דברים לא, כז), כלם בלשון הזה מדוברים, זולתי מעט מזער אשר איננו נוטה אליהם, אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן (בראשית ג, א).