מילון על תהילים 114:10

‎מתחלק לשלש ענינים: האחד, וברוך אתה בצאתך (דברים כח, ו), בצאת ישראל ממצרים (תהלים קיד, א), למות תוצאות (תהלים סח, כא), צא תאמר לו (ישעיהו ל, כב), כמשמעו. והקרובים אליהם עד צאת הכוכבים (נחמ' ד, טו), ותעלמה יצא אור (איוב כח, יא).

‎רטפש בשרי מנוער (איוב לג, כה), זרזיף ארץ (תהלים עב, ו), פתגם (קהלת ח, יא), רפסדות על ים יפו (דה״‎ב ב, טו), שלהבת יה (שיר ח, ו), שלאנן (איוב כא, כג), פתאום (במדבר ו, ט), פתגם (קהלת ח, יא), זלעפה (תהלים קיט, נג), הפרתמים (אסתר א, ג), חרצובות (תהלים עג, ד), סמדר (שיר ב, יג), חלמיש (תהלים קיד, ח), כרכב (שמות כז, ה), עשתרות צאנך (דברים כה, ד), וכאלה יש בלשון עברית מעט מזער מלים רביעיים.

מוצב. והוא"ו המוצב אשר לא מפעלו מפעל ואם נעדר מן המכתב לא נחסר הענין, ואלה קצותם: ויכו האחד את האחר (ש"ב יד, ו), ואם נכתב 'ויך האחד את אחד' לא נגרע הענין. וכמהו וישנו את טעמו בעיניהם (ש"א כא, יד), ואם נכתב 'וישנה' נתקן הענין היטב. וכמהו חלמיש למעינו מים (תהלים קיד, ח), היה ראוי להכתב 'למעין מים'. וכמהו, ואם יתקפו האחר (קהלת ד, יב), היה ראוי להכתב 'ואם יתקוף'. וכמהו, לאכל כל חיתו ביער (ישעיהו נו, מ), כל חיתו שדי (שם), וחיתו ארץ (בראשית א, כד). וכמהו, כי הזהרתו צדיק (יחזקאל ג, כא). וכמהו, וישתחו אפים (בראשית יט, א), וכמהו הרבה בתורה, וזה משפט הו"ו:

‎מעם לעז (תהלים קיד, א), ענין זדון הוא.

חלמיש למעינו מים (תהלים קיד, ח), ושמן מחלמיש צור (דברים לב, יג), מצור החלמיש (שם ח, טו), ענין צור אמיץ [נ"וו ואומץ].

מב) לֹעֵז (תהלים קיד א), אמר הגאון כמו עלגי שפה, ור"א אמר שהוא כלשון משנה מוציא לעז על בניה. ושני הפי' במשקל אחד אין מכריע.

‎עת ספוד ועת רקוד (קהלת ג, ד), מרקד ומשחק (דה״‎א טו, כט), ההרים רקדו כאילים (תהלים קיד, ד).