מילון על איוב 36:22

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב, יב), זהב וכסף (שמות כה, ג), כמשמעו. השני, מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד (איוב לו, כב), כה פתרונו, מפאת צפון יאתה טוהר הרקיע, וצחצוח זהרו ועוצם הודו, ויודו לשמו כל יצוריו. וכמהו בפתרונו המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד, יב), גם זה כה פתרונו, אותם הצנתרות לעומת הזתים אשר אל מול שפת הגולה, הם המריקים שמן זית זך, כאשר ירקו המוצקות כמשפט תבנית המנורה, ואין פה זכר לזהב, כי הזהב הנזכר הנה [נ"וו פה] איננו זהב הנתך, כי אם לשון טוהר וצחצחות, וכמהו כוס זהב בבל בד י"י (ירמיהו נא, ז).