מילון על אסתר ט:19

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, לאגורת כסף (ש"א ב, לו), אוגר בקיץ בן משכיל (משלי י, ה), אגרה בקציר מאכלה (שם ו, ח), ויין לא תשתה ולא תאגר (דברים כח, לט), כלם לשון קביצה המה, ויתכן להיות אגור בן יקה (משלי ל, א) מענינם. וראוי לעלות האלף מראשית המלה כאשר כתוב במחברת האלפין כאלה: יגרהו בחרמו (חבקוק א, טו), העוד הזרע במגורה (חגי ב, יט), נהרסו ממגרות (יואל א, יז), כלם לשון אגירה המה. השני, ואגרת אל אסף (נחמיה ב, ח), ואגרת פתוחה בידו (שם ו, ה), אגרות יתנו לי (שם ב, ז), אגרת הפרים (אסתר ט, יט), ענין גליון המה.