ספר השרשים
מחברת מנחם
וגם אלה קצות האותיות אשר יקרה להם כמקרה התי"ו, כאשר התי"ו עומד במקום שנים ככה הנון אחד במקום שנים, הם ראוים להכפיל ונאחדים [נ"ול ונאחזים] לבדם, כאלה: הליועץ למלך נתנוך (דה״ב כה, טז), ונתנו את בנתינו לכם (בראשית לד, טז), מצרים נתנו יד (איכה ה, ו), כי ממך הכל ומידך נתנו לך (דה״א כט, יד), ואת כל־הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו (דה״ב כט, יט), ולנו בגבעה (שופטים יט, יג), כי עליך נשענו (דה״ב יד, י), כל הנוני"ן הם ראוים להכפל: נתננוך, ונתננו, ולננו, ונשעננו, והכננו, אבל יש די באת מהנה עקב דגשנותה המבלעת כפילתה, כמשפט התי"ו אשר הקדמנו.