מילון על דברים 7:20

המקור. (בלשון אשכנז: אזנבעטטיאטע ארט: אינפיניטיפוט) הפ"א בקמץ כמו פקוד, וזה כשיסמכו לעבר או לעתיד כמו שמר תשמרון. הלך הלכת. וכן כשיבא במקום צווי כאשר כתבתי במאמר הראשון עקר ששי עיין שם. ובאותיות בכל"ם נהפך הקמץ לשוא ולפעמים גם כן זולת בכל"ם כמו עת אבוד הנשארים (דברים ז כ). וכן עת ספוד ועת רקוד (קהלת ג ד). והעי"ן בחולם, ואותיות בכל"ם בחירק, והאות שאחר בכל"ם רפויה כמו בפקוד. לפקוד. ואחר המ"ם דגש כמו מפקוד וזה לחסרון נו"ן מן כאשר יתבאר לך בפ' שירה שיר ה':

‎השני, וגם את הצרעה (דברים ז, כ), ושלחתי את הצרעה לפניך (שמות כג, כח).