מחברת מנחם
הרביעי, ויציבא אבעא מנה (דניאל ז, טז), אדין צבית ליצבא (שם ז, יט), ויציב חלמא (שם ב, מה), ענין קושט המה.
מחברת מנחם
מתחלק לשני ענינים: האחד, מי הקים כל אפסי ארץ (משלי ל, ד), וביום הקים את המשכן (במדבר ט, טו), ומקים יריעותי (ירמיהו י, כ), ונאם הגבר הקם על (ש"ב כג, א). ומגזרתו קימו וקבלו היהודים (אסתר ט, כז), די כל אסר ויקם די מלכא יהקים (דניאל ז, טז), ויקם לעלמין (שם ו, כז), ומהקם מלכין (שם ב, כא). ומגזרתו ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כו, יג), ולא תהיה לכם תקומה (ויקרא כו, לז). ומגזרתו ואת כל היקום אשר ברגליהם (דברים יא, ו), וימח את כל היקום (בראשית ו, כג). ומגזרתו ועיניו קמה ולא יכול לראות (ש"א ד, טו), כי קמו עיניו משיבו (מ"א יד, ד), ענינו קמו [נ"וו עמדו] עיניו מראות, כמו: כי עמדו לא ענו עוד (איוב לב, טז), עמדו מדבד, ותעמד מלדת (בראשית כט, לה).
מחברת מנחם
אתכרית רוחי אנה דניאלבגו נדנה (דניאל ז, טז), פתרונו כפי ענינו, כמו נפעמה רוחי אני דניאל בתוך זה, ונרנה קרוב מן דנה, אך לא במשקולת לשון עברית ולא בדקדוקיה. ויתכן להיות פתרון 'בגו נדנה', בתוך נדידת שנתי, כמו ושנתה נדת עלוהי (שם ו, יט). ויש מהפותרים אשר אומרים נפעמה רוחי בתוך נדנתי, שמו הגוף נדנה לרוח, ותערה לנפש.