ספר השרשים
ספר הבחור
ה. והכלל כל שם שתמצא שתי אותיות שרשיות והשנייה ברבוי ובכנוי ובנקבה, הרי מהכפולים ותמיד אחת מהתנועות הקטנות בראש, ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורת, כמו; ים המלח (בראשית יד ג), תם וישר (איוב א א) ודומיהם, כשיבאו ברבוי ובכנוי ובה"א הנקבה הם פתוחים, כמו תמים תמה, והצרויים יבאו בחירק כמו; שן, שנו. חן, חנו. והחולמים יבאו עם שלש נקודות, כמו מן חוק, חקו. חקי, חקם. וכאשר יבא עי"ן הפעל נקודה בשוא אז פ"א הפעל בקמץ חטוף, כמו נהלת בעזך (שמות טו יג), וכן חקך (ויקרא י יג), חקכם, כמו שפירש רש"י על עזי וזמרת יה (שמות טו ב) אבל יפה תפש עליו רבי אברהם אבן עזרא עיין שם:
מחברת מנחם
השני, כי חק לכהנים מאת פרעה, ואכלו את חקם (בראשית מז, כב), לחם חקי (משלי ל, ח), וחק לנערתיה (שם לא, טו), כי חקך וחק בנך היא (ויקרא י, יג).