ספר השרשים
ספר השרשים
ספר הערוך
גהא [קלאגען] גוהא גוהא מבעי ליה (ברכות נט) וכל הזועו' פיר' אוביא טמיא כי בעת שרואה הקב"ה צער לישראל שמצערין אותן האומות ביותר מחשב להביא מבול זוכר ברית ומוריד כמין שני דמעות ח"ו דמעה ממש אלא מעין טיפות כעין דמעות ומתנחם הקב"ה שלא לאבד עולמו ומתגלגלות ויורדות לים הגדול וקולן הולך מסוף העולם ועד סופו וזהו גוהא והשיב רב קטינא אובא טמיא כמו שהוא שקר שהוא אלוה כך הם שקר כל דבריו שאינן דמעות אלא כמו ספיקות כפים גוזר הקב"ה למלאך וסופק כפים כדכתיב וגם אני אכה כפי אל כפי (יחזקאל כ״א:כ״ב) ויוצא זעזוע מביניהם וזהו גוהא וזה שא"ר נתן מתאנח חס ושלום שיש שם אנחה אלא גוזר על מלאך שיתאנח וזה שאמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד גוזר למלאך לדחוק את רגליו ורבנן אמרי אומר למלאך ובועט ברקיע שנאמר הידד כדורכים יענה וזה דבר ידוע הוא כדכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור (א"ב פי' בלשון יוני פועל הצועק וצווח ואולי מלה זה נעתקה מלשון עברי געה אל לשון היונים):