מילון על ירמיהו לא:10

‎השביעי, אשר זרה ברחת ובמזרה (ישעיהו ל, כד), ואזרה במזרה (ירמיהו טו, ז), תזרה לרוח (יחזקאל ה, ב), לוא לזרות ולוא להבר (ירמיהו ד, יא), הנה הוא זרה (רות ג, ב), מזרה ישראל יקבצנו (ירמיהו לא, י), ויזר על פני המים (שמות לב, כ), לשון אחד וענין אחד להם, ומגזרתם וממזרים קרה (איוב לז, מ), וגם מגזרתם התוציא מזרות בעתו (שם לח, לב), הם הרוחות והמזרים מפרקי הרים ומשברי סלעים, כי הקרח והצנה מתולדת הרוח המה, ובאמרו התוציא מזרות בעתו, הוא אשר דבר ירמיהו ויוצא רוח מאצרותיו (ירמיהו י, יג), לעשות לרוח משקל (איוב כח, כה). ובעלי פתרון אמרו ממזרים קרה, כמו מזורמים קרה, העמידוהו מגזרת זרם (ישעיהו לב, ב), וכן לא יתכן. ופותרים גם בזה התוציא מזרות בעתו, החליפו רי"ש בלמד ושמוהו מזלות, והמלים מבלי חליפות עומדים על יסודתם כמשפט.