מילון על משלי ח:22

מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה

‎השני, קנה שמים וארץ (בראשית יד, יט), מלאה הארץ קניניך (תהלים קד, כד), יי' קנני ראשית דרכו (משלי ח, כב), ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), מקנה אף על עולת (שם לו, לג), ומקנה רב היה לבני ראובן (במדבר לב, א), ארץ מקנה הוא (במדבר לב, ד), עשה מקנה וקנין (יחזקאל לח, יב), הבו מקניכם (בראשית מז, טז), ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר (שם מז, יז), כי אדם הקנני מנעורי (זכריה יג, ה), ענינו הפקידני על מקנה.