מילון על צפניה ג:18

‎ג. בתוליה נוגות, (איכה א, ד), כי ה' הוגה (שם א, ה), עד אנה תוגיון נפשי (איוב יט, ב), ונסו יגון ואנחה (ישעיהו לה, י), תוגת אמו (משלי י, א), הגו סיגים מכסף (שם כה, ד), נוגי ממועד (צפניה ג, יח), כאשר הגה מן המסלה (ש"ב כ, יג), הגה ברוחו הקשה (ישעיהו כז, ח), ויגה בני איש (איכה ג, לב).

‎ואלה הגימלי"ן המחוברים לאותיותם ונשאר גימ"ל לבדו אשר איננו מחובר ליתר האותיות, ויקום ממנו מלה באותיות המשרתים ואין יסודתה כי אם גימ"ל לבדו, כאלה: עד אנה תוגיון נפשי (איוב יט, ב), כי י"י הוגה (איכה א, ה), כאשר הגה מן המסילה (ש"ב כ, יג), בתולתיה נוגות (איכה א, ד), ונסו יגון ואנחה (ישעיהו לה, י), נוגי ממועד (צפניה ג, יח), הגו סיגים מכסף (משלי כה, ד), ויגה בני איש (איכה ג, לג), הגה ברוחו (ישעיהו כז, ח), מתחלק לשני מחלקות לשון נפץ ולשון דאגה, והנו"ן אשר ביגון איננו יסוד כי הוא כמו שברון ועצבון וחשבון.