מילון על שמות 27:10

ווי העמודים (שמות כז, י). וא"ו נעדר מתחלת המלים, ונפקד מיסודתם, וכפי חסרון ותוספת מלאכותיו, ועל כן רבו תוצאותיו למיני עניניו מכל אותיות הקודש. אפס כי לא נמצא וא"ו בתחלת כל מלה מלשון עברית יסוד זולתי 'ווי העמודים' לבד, ומעט מזער בשמות בני אדם, ואלה הם: ושתי (אסתר א, ט), ופשי (במדבר יג, יד), וניה (עזרא י, לו), ויזתא (אסתר ט, ט), אבל ישנו מיוסד בקרב המלים כי לא ימוש מתוכם לכל דבר, ויתר הווי"ן הנכתבין בקרב המלים אשר יש להם נענוע בפה, רובם במלים אשר תחלתם יו"ד, על כי אשר לא יתכנו המלים בהצטרפם מבלעדי הווי"ן, אך לא בכל המלים כי אם במלים אשר תחלתם יו"ר אשר איננו יסוד בהם. כה פשר דבר וא"ו, ופתרון תוצאותיו, ומחקרי ענינו, ומחלקי מחלקותיו לכל מראה פניו, את וו"י המלה ואת וו"י קצותיה עד כלות דקדוקיה בחפש מחופש.

‎זאת פליאת הלשון וכח המבטא, בינו נא זאת אנשי לבב, ראו גם ראו איך ישרתו עשתי עשר אותיות מלה אחת באמרך: ארדה נא (בראשית יח כא) ברדת היער (ישעיה לב יט) הורד עדיך (שמות לג ה) והורד המשכן (במדבר י יז) ירד ירדנו (בראשית מג כ) כרדת משה (שמות לד כט) לרדת מן ההר (שמות לב א) מרדת שחת (איוב לג כד) נרדה ונשברה (בראשית מג ד) שיורד על הררי ציון (תהלים קלג ג) תרד מאד (ש״א כ יט), וכה יקרה ליתר המלים, הנה נמצאו העשתי עשרה האותיות האלה כלם משרתי ירידה המה. ואחרי מלאכתם ישובון ונהפכו ליסוד. ונשרשים. אך בהעלות מקריהם הם נשרשים בפנים אחרים, באמרך: אמר י"י (יהושע ז יג) ברא אלהים (בראשית א א) הוה גביר (בראשית כז כט) ווי העמודים (שמות כז י) יפה נוף (תהלים מח ג) כרת ברית (שמות לד י) למדו היטב (ישעיה א יז) משח ה' אתי (ישעיה סא א) נאק נאקות הלל (יחזקאל ל כד) שמע בני (משלי א ח) תמו נכרתו (יהושע ג יו), הן הם האותיות המוכנים לשרת נעשו יסוד, וכאלה הרבה בלשון הקדש. אבל האותיות הראשונות לא יקרה להם כן, כי הם מיוסדות ונאחזות ועומדות בכחם. ולא תהצינה לשני מחלקות, ולא ישתנו מטבעם כי אם בניד שפה ובנענוע לשון כפי נקודת המלה הראויה לה, לבעבור סבב את פני הפתרון ופשר כל ענין, הן שלש מעלות מהעשתי עשרה.

‎השני, וחשקיהם כסף (שמות כז, י), מחשקים כסף (שם כז,יז).