תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מילון על תהילים 139:19

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎אם תקטל אלוה רשע (תהלים קלט, יט), מהר עשו מקטל (עובדיה א, ט), הן יקטלני לו איחל (איוב יג, טו), ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה (דניאל ב, יג), הרג בלשון ארמית 'קטל'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎החמישי. אם בחקותי תלכו (ויקרא כו, ג), אם ישמעו ויעבדו (איוב לו, יא), ואם לא ישמעו (שם לו, יב), הענין יורה עליהם. אבל יש ל'אם' מחלקות ותוצאות, אם תאבו ושמעתם (ישעיהו א, יט), ואם תמאנו ומריתם (שם א, כ), מלת 'אם' ענין אחד ומראה אחד לה. אבל בנטות אליה מיתר המלים, יוציאוה ממשפטה וימשכוה אחרי ענינם ובסוד מושכיה לענינה הראשון, וכאלה הם המלים אשר ימשכוה: כי לא אעבך עד אשר אם עשיתי (בראשית כח, טו), לא אוכל עד אם דברתי דברי (שם כד, לג), עד אם כלו לשתות (שם כד, יט), וכאלה הרבה. וחלופם, אם ארץ מאפליה (ירמיהו ב, לא), אם יכין שאר לעמו (תהלים עח, כ), אם בשרי נחוש (איוב י, יב). וחלפום, אם ישמעו ואם יחדלו (יחזקאל ב, ה). וחלופם, אם רחץ אדני את צאת בנות ציון (ישעיהו ד, ד), אם תקטל אלוה רשע (תהלים קלט, יט), וכאלה הרבה. וחלופם, האם אין עזרתי בי (איוב ו, יג), האם תמנו לגוע (במדבר יז, כח), כי אם יש אחרית (משלי כג, יח), נשוב לענין הראשון.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא