מילון על תהילים 7:6

‎השני, ואין ידו משגת (ויקרא יד, כא), או השיגה ידו ונגאל (שם כה, מט), יררף אויב נפשי וישג (תהלים ז, ו), ארדף אשיג (שמות טו, ט), ואין משיג ידו אל פיו (ש"א יד, כו), וכי שיג לו (מ"א יח, כז).

לח) וּכְבוֹדִי לֶעָפָר (תהלים ז ו), אמר הגאון כי כבוד הגוף הוא הנפש, ויאמר ר"א כי זאת טעות גדולה, רק הגוף בעבור הנפש כמו המשביע בטוב עדיך, ויקם ר' משה הכהן לפרש אל תחד כבודי, כמו נפשי, כי מנהג נביאים לכפול הטעם במלת אחרות, ואז קם ר' יהודה בן בלעם וילעג עליו כי איך יהיה הכבוד נפש, וכתוב כבודי לעפר ישכן סלע, והנפש לא תשכון בעפר? אח"כ הודו ר' אדונים ור' יהודה שאין ספק כי הכבוד הוא הנפש כשהוא נכבד משני חלקי האדם שהם הנפש והגוף, הלא תראה שכתוב למען יזמרך כבוד, ויגל כבודי, ואחריו אף בשרי ישכון לבטח שהוא הגוף ואין זה כפל לשון כי מלת אף תוכיח, ואסיר טעות ר' יהודה כי כתוב דבקה לעפר נפשי דרך משל, ואומר כי המשביע בטוב עדיך, נפשך, כמו תשבע נפשי.

וירמס לארץ חיי (תהלים ז, ו), רמס חצרי (ישעיהו א, יב), והיה למרמס (שם ה, ה).