וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אשדת [אֵ֥שׁ] [דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
חבקוק
אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
תוספתא (ליברמן)
אין לי אלא מדת פורענות שבמדה שאדם מודד, בה מודדין לו, מדת הטוב מנין, אמרת, מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות על אחת מחמש מאות. במדת פורענות כת' פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים, במדת הטוב כת' ועושה חסד לאלפים, הוי אומ' מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות. וכן אתה מוצא באברהם, שבמדה שמדד בה מדדו לו. אברהם רץ לפני מלאכי השרת שלש ריצות, שנ' וירא וירץ לקראתם וגו', וימהר אברהם האהלה וגו', ואל הבקר רץ אברהם, אף המקום ברוך הוא רץ לפני בניו שלש ריצות, שנ' ויאמר ה' מסיני בא וגו'.