וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
אור המאיר
בפסוק וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל. ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה וירא ה' כי סר לראות. הנה כבר זכרנו כ"פ שתורתינו היא תמידית וישנה בכל אדם ובכל זמן בעבר ועתיד הנכון אשר בכאן נרמז מעשה איש ותחבולותיו כל ימי חיים חיותו בעה"ז לדעת מה יעשה ישראל בכל פרטי עובדותיו ובפרט בתורה ובתפלה יעורר לבו רק לתקן עולמות עליונים וזה כלל גדול והחיוב מוטל על כל אחד ואחד מישראל הרוצה לגשת אל העבודה ולקבל עליו מלכות שמים שלמה זה יצא ראשונה לתקוע יתד במקום נאמן אמונה שלימה בקרב לבו שכל מקרי ופגעי הזמנים הבאים לו לאדם הכל בהשגחה פרטיות מאתו ית' הכל לטובתו לקרבו אל התורה ואל העבודה ע"ד ופרעה הקריב ואיתא בזוהר קרב את לבן לאביהן שבשמים והנה אם המשכיל נותן דעתו לזה ומקרב את עצמו עם רוחו ונפשו אל עבודתו יתברך ממילא נתבטל סיבת הסנה המעיק לו ומיצר לו לקרבו אל הבורא ב"ה ולהיות לו אשיות והתלהבות מחמת סיבת מצירת הסנה וכיון שהשכיל לדעת שמאת ה' היתה זאת אזי בודאי מדרך הטוב להיטיב לנבראיו וממכה עצמה מתקן רפואה וכל עצמו יתברך בהקרה לו ככה כ"א להורות לו בחי' עבודה לדעת איך לתקן חסרון במקום עליון כי זה עיקר עבודת היראים והשלימים אפילו כשמרגיש בבחינת עצמו סיבת הסנה לא לזה ישים נפשו לצער צרת עצמו כ"א משיג מזה מסתמא יש חסרון כזה בעולמות עליונים ועדיין לא קישט ותיקן מדות הקדושים ולכן מצאתנו כל זה ועל ככה הכין את לבו לדרוש ה' ולהתפלל עבור השכינה ותיקון מדותיה הקדושים וכיון שנתקן במקום עליון ממילא נתקן בחינת חסרונו למטה הבאה לו מהסנה וניצול לגמרי ממקריות ופגעי הזמנים והיינו בחינת הסנה שישנה בכל אדם ובכל זמן והנה כבר קדם לנו הדיבור היות שני בחי' בעניני התעוררות אל עבודת האלהים יש שמעוררים את לבם בקרבם מסבת הסנה ויש שההתעוררות בא להם ממאור התורה ועוצם השגתם בגדולות ורוממות אלהותו יתברך ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ולא מסבת הסנה ובחינת המקריות. ומעתה תבין הביאור אשר לפנינו וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה כלומר כאן מדבר מאנשים כאלה שהבורא ב"ה מראה א"ע אליו לקרבו אל התורה והעבודה בהתלהבות ואשיות רק מתוך הסנה כמדובר אשר באמצעות הסנה יתן לבו לתקן במקום עליון כנזכר מסתמא יש חסרון זה למעלה להתפלל עבור זה אמנם להיות שאין זה מובחר העבודה כי מי שיש לו בהירות השכל המאור שבתורה יציבנו על דרך טוב לדעת אופן תקוני עולמות העליונים וזהו וירא והנה הסנה בוער באש ולכאורה יש לדקדק מהראוי לכתוב והאש בוער בסנה כי דרך האש לבער בסנה אמנם יתפרש ע"ד האמור כי דעתו של אדם מישראל נקרא בחי' משה והתפשטותו בכל דור ודור ורומז הכתוב שלפעמים מתכוין האדם בדעתו שהסנה היינו סיבת מקרי ופגעי הזמן זה נקרא סנה בוער באש כלומר באשיות והתלהבתו שמעורר לבו אל התורה והתפלה בוער שם בחינת הסנה והוא הגורם אש הגדולה לעבודת האל ואעפ"כ והסנה איננו אכל והוא מן התימה מדוע לא יבער הסנה כיון שכבר עשתה שליחותה וקרבו להתלהבות הבורא לזה רומז הכתוב: