קישורים על שמות ו:ב

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם ופירש"י לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם במדות אמתות שלי שעליה נקרא שמי הוי"ה נאמן לאמת דברי. להבין הענין נראה בהקדם פירוש הפסוק הפודך מבית עבדים ולכאורה אינו מובן לשון הפודך משמע שהקדוש ב"ה פדה אותנו בפדיון כסף והרבות ממון שנתן חלף נפשינו והנראה שדבר גדול נרמז בלשון הפודך פדיון ודאי עשה הקדוש ברוך הוא טרם שהוציאנו ממצרים והיינו שהוציא מהעלם אל הגילוי שלשה שמות הידועים למביני מדע ועושין פדיונות בעד נפשות ישראל אשר יש שלשה שמות הרחמים כנודע שתחלה ימנה ויכוין בכוון טו"ב י"ז וכמנין שם הגדול אהו"ה היוצא מר"ת את השמים ואת הארץ ונקרא בספר הזוהר גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא ואח"כ ימנה עוד מאלו הק"ס במחשבתו כ"א ויכוין במנין השם אהיה העולה כ"א ואח"כ ימנה עוד במחשבתו כ"ו ויכוין במנין לשם הוי"ה ועולה סך הכל כמנין ס"ד כמנין דין והוא רמז שע"י שלשה שמות הרחמים אלו יתמתק הדין אמנם עדיין המיתוק אינו אלא בכח ולא בפועל ויכוין באלו ס"ד למנין שם אדני כמנין ס"ה והוא אותיות א' דין ובמספר שם אדנ"י שאות א נוסף על אותיות דין כדי להמתיק את הדין עם אות א' של אדנ"י בהצטרפו למנין ס"ד הנה מי שהוא יקר רוח איש הבונה נפשו יודעת אשר לא כל מי הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול להשתמש בשמות קדושים ונוראים לעשות פדיונות כאשר עינינו רואות עתה בדור הזה רבים הם עמי הארץ המתנשאים ומתפארים להיות להם שם בגדולים לעשות פדיונות כמוהם כמוהו הכל שוה ובוש לא יבושו והכלם לא ידעו להרים ראש בין הרים גדולים לעסוק בדברים העומדים ברומו של עולם אכן מי שיש בו מדעת קונו וחלק לו בבינה יודע עד היכן הדברים מגיעין ועתה דע לך והטי אזניך אשר מצינו בתורתינו הקדושה ושם רמז מראשית מעשה בראשית עד עת בוא דברו להוציא עם קרובו ישראל מארץ מצרים נרשמים שלשה שמות אלו הרחמים ויצאו מכח אל הפועל ולהבין את הענין דע לך כי כבר נודע וזכרנו מזה כמה פעמים היות עיקר בריאות שמים וארץ ישראל עלו במחשבה הקדומה להבראות שצפה התענוג והשעשועים שיקבל מנשמותיהם של צדיקים שישיגו רוממות עוצם אלהותו באמצעות התלבשותו בתואר כנויו ושמותיו הקדושים והכל תולה בתורתינו הקדושה היותה רושם של הקדוש ברוך הוא ובאורייתא אסתכל קודשא בריך הוא וברא עלמא וממילא יש אותיות התורה בכל הנבראים כולם מראש ועד סוף המושכים שפע וברכה עליונה באמצעות אותיות התורה ולכוון זה נקרא התורה חיי עולם הנותנת חיים וקיום על ידי אותיות בכל העולמות עליונים ותחתונים וכל הנבראים והצומחים והדוממים באמצעות אלו המדריגות ואותיות המלובש בהם מהתורה יוכלון בני אדם להשיג אורות עליונים לדעת ולהשכיל איך לקרותו בשם לערך צמצומו והתלבשותו במדריגותיו וכשאדם המשכיל בא על ההשגה אמיתית גורם הורדת השפע לאלו המדריגות ומעלה נ"ק למקומם הרמתה ואינו מניח התפשטות לחיצונים כי בהעדר שכל ותבונה ואין מי שישיג ח"ו אותו יתברך באמצעות התלבשותו באיזה בחינה בכדי שיתפרסם ויתגלה אלהותו יתברך ותואר כינויו אזי נופלים בחינת השמות ותואר הכנוים שהי' ראוי להתגלות על ידי בחינה זאת למיצר ים החכמה על דרך שזכרנו פי' הכתוב ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה עיין שם באורך והעולה לענינינו פה היינו השמות שראוי להתגלות באמצעות צמצומיו במדרגותיו בהעדר המשכילים לדעת איך לעורר לבם בקרבם ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא מכל המדרגות להשיג שמותיו ותואריו אזי נופלים אלו השמות במיצר ים החכמה ואינם גורמים המשכות השפע ממדריגות עליונים למדריגות התחתונים כיון שאין מכניס בהם החכמה והמדע אל פרטי עובדותיו כי אם האנשים אשר עיני שכל להם להכיר בכל המדריגות שמותיו יתברך אזי גורם המשכות השפע הנקרא טו"ב כי נודע שמדת המשפיע נקרא טוב עש"ה אמרו לצדיק כי טוב ולכן קורא הזוהר את שם אהו"ה גימטריא טוב גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא כי מי שיש בו התפשטות השכל אינו מניח להתפשט את בחי' הז' המדות שבכללם נקרא שמים וארץ כידוע וזה הוא בחי' חתימה וע"ד שביארנו במ"א סוד מה דאיתא פנה לדרום וחתים ביה"ו ע"ש בדרוש סוכות וקיצור הדברים כי כל מדה מאלו הז' מדות נמשכו ממקום גבוה למקום נמוך ויש התפשטות עד מקום הקליפות ע"ד אין למעלה מענג ואין למטה מנגע למשל מדות האהבה למעלה אהבות קדושים ובהתפשטותם למטה ממקום גבולם נעשו הפכיים אהבת ניאוף ר"ל וכדומה שארית זי"ה ומי שחלק לו אלקים בבינה יודע ומבין איך להזהר לבלתי יניח התפשטות המידות לחיצונים כ"א חותם השפעות השפע הנשפע בכל שעה ורגע בהתלבשות המדות להעלותם לשורשם וכבר זכרתי כמה פעמים אם היה זאת תקוע בלב האדם להאמין באמונה שלימה בכל עת ורגע אזי תועלתו גדולה ומעולה להיות בעמודא תקיף בכולא בפרטי מאורעות וסיבת הזמנים הן בעובדא או בהסתכלות או שומע דיבור איש לרעהו מעניני הגשמיות עכ"ז אין מערבבים מחשבתו הטהורה ולבו דבק באל כיון שאינו מסתכל על הפשוט בחינת הלבוש כ"א אלהות המלובש בהם ומי שזוכה למעלה מובחרת כזה הוא המקיים את העולם שנבראת עם אותיות התורה וע"ד הזוהר קב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא בר נש מסתכל באורייתא ומקיים עלמא וממשיך שפע וברכה עליונה הוא מלת טוב גי' מז שם הגדול אהוה גושפנקא דביה חתים שמיא וארעא והיינו על דרך האמור שחותם כללות ז' המדות לבלתי יניח התפשטותם לחיצונים ועתה תחזה אם עיני שכל לך אשר באמצעות קדימת רצונו הפשוט לברוא העולם להראות לנו עוצם יכולתו והשגתו על ידי חדוש מעשה בראשית נתגלה ונתפרסם מהעלם אל הגלוי שם הראשון משלשה שמות הרחמים הנ"ל וכמו אז כן עתה איש התמים הדורש יחודו יתברך להשיג שמותיו באמצעות פעולותיו אליו נתגלה ג"כ זה השם והוא המקיים מעשה בראשית כמדובר ואח"כ בסיבת גלות ושעבוד מצרים כשרצה משה רבינו להוציא את ישראל ממצרים פתח דברו יאיר לשאול מאתו יתברך איך מלובש באחת משמותיו והאיך יאמר להם לישראל תואר שמותיו בהתלבשות מצד פעולותיו והשיב לו הקב"ה אהיה אשר אהיה דזמין אנא לאתגלייא אח"כ כידוע מספרים ואז יצא שם אהי"ה מהעלם אל הגילוי והוא שני משלשה שמות הרחמים המוזכר לעיל ואח"כ בהראות אותותיו ומופתיו במצרים ושדד המערכות אזי יצא הדעת מהגלות ואפילו יתרו השיג את שם העצם באמרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים ונמצא נתגלה מהעלם אל הגילוי שם הוי"ה ב"ה שם ג' מג' שמות הרחמים הנ"ל ועתה ראו ותשכילו נוראותיו ונפלאותיו יתברך אשר באמצעות מאורעות שאירע להם לישראל סיבת גלות מצרים הכל בהשגחה פרטיות יתברך נתכנו עלילות ודרכו יחפץ לגלות ולפרסם שלשה שמות הרחמים ולהבינך עוד את הענין כבר נודע שיציאת מצרים התחתון רומז ליציאת מצרים עליון כאשר אנו עתידין לבאר לקמן ותולה ביצ"מ העליון ששם למעלה מהזמן שהוא עולם הבנין ושם למעלה מהזמן היו עדיין אלו הג' שמות בכח הוא ושמו סתים והיו כמוסים בעצמותו יתברך וגם שתי בחי' המצרים טוב ורע מעורבים יחד ולכן יונק פרעה בשורשו מאורות גבול הקדושה לבלתי יתפשטו ממקורן ואז יתגלה ויתפרסם יתרון אור גבול הקדושה כיתרון אור מחושך ומה שהוא בשורש מוכרח להיות דוגמתו בעולם הגשמי כמבואר למעלה שנשתלשל גם כן בחינת הדעת ונתלבש בגוף קדוש מרכבה לזאת הבחי' והוא משה רבינו כלליות דעת של ששים רבוא נפשות ישראל וכולם נפלו בגלות מצרים הגשמי ביד פרעה ג"כ השתלשלות בחינת פרעה עליון דין קדוש בשורש ובהתפשטות המדריגות יתלבש בחי' פרעה עליון בגוף עכור ולא הניח לו ישראל היות להם השגתו ית' בהכבד העבודה עליהם וכפר בשם העצם כאומרו לא ידעתי את ה' ואדרבא עשה עצמו אלוה ולא הניח את ישראל מכללו להיות ניכר שלימותם חלק ה' עמו לגבול הרשע ואחרי הראות מופתיו ושידד המערכות אז יצא הדעת מהגלות והפה שאמר לא ידעתי את יהוה הודה ונתגלה בחי' הדעת ונמצא כמו שיצאו שלשה שמות הרחמים מהעלם אל הגילוי קצת בשרשם יציאת מצרים העליונה הראה את הענין אח"כ בפועל ביצ"מ התחתון וכפי המבואר מה מאוד העמיק בכתוב לומר בל' הפודך מארץ מצרים פדיון ממש עשה הקב"ה והוציא שלשה שמות הרחמים אהו"ה אהי"ה הוי"ה באמצעות סיבות גלות מצרים והוכרח לגלות ג' שמות הנ"ל מכח לפועל ע"י מה שגילה אלהותו ועוצם יכולתו שניכר אדנותו לעין כל ואז נמתקו אלו השמות גימטריא דין ע"י אלף דשם אדני והכוונה ע"י מה שאלופו של עולם התלבש א"ע במדותיו הקדושים בכדי שיתגנה כבוד מלכותו בעולם כנוי לשם אדנ"י וזה תכלית כוונת הפדיון שנמשך בכל שעה ורגע וזאת המדריגה והחיוב מוטל על כל מי שיש בו בחי' דעת להוציא אלו השמות מהגלות לעשות הכל בהתקשרות כמבואר לאפוקי מי שהוא עדיין ראשו ורובו בגלות מצרים ואין לו התפשטות השכל ליתן עצות לנפשו איך לצאת מגלות עצמו לדעת ולהבין ן איך לקרא אותו יתברך בשמותיו הקדושים ותואר הכנוים ועכ"ז ימלא לבו לעשות פדיו ות ואוי לאותה בושה וכלימה ומעתה נחזור לענין וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי"ה כלפי דברים הנאמרים אליו דייקא נוגע שנראה ב"ה בשם הוי"ה כי הוא הוציא את הדעת מגלות וגם יתרו אמר עתה ידעתי גם אני כי ה' הוא האלהים כנזכר אמר אלהים אל משה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הויה בעצם לא נודעתי וכפרש"י לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם במדת אמתות שלי שעליה נקרא י הוי"ה מה מאד העמיק בדבריו כי אז בימי האבות לא היה צריך לכל זה להכיר להם מדות אמתות שעליה נקרא שם הוי"ה כ"א באמצעות יציאת מצרים התחתון התולה ביציאת מצרים עליון וכמו שנתגלו השמות בשורשם מוכרח להיות דוגמתם למטה כמבואר הפודך מבית עבדים פדיון ודאי ודוק בזה היטיב כי עמוק עמוק מי ימצאנו:

וידבר אלהים אל משה וכו' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. יש לרמוז בזה כי הנה ידוע שכל מגמתינו בר"ה ויו"הכ וסוכות ליחד השם הוי' ולהמשיך הה' תתאה שהיא מדת מלכות שמים ולקשר אותה בהו' ושיתיחד הז"א עם המלכות שנקראת כלה ויתיחד הקב"ה עם הכנ"י וזהו ענין הנסירה בכדי שיהי' הזיווג פנים בפנים שע"י חטא אד"הר כביכול אין השם שלם ע"י שנעשה פירוד בין הו' לה' תתאה והגם שיש איזה יחוד אינו פנים בפנים ועדיין אין היחוד שלם עד לעתיד שאז יתיחד הקב"ה עם הכנ"י ויהי' השם שלם בלי פירוד והנה אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הם היו הראשונים שהמשיכו אלהותו יתברך לעולם התחתון ואברהם אבינו נתדבק בה' עלאה ויצחק בהי' ויעקב בהו' אמנם עדיין לא הי' היחוד שלם שלא נתיחדו רק הג' אותיות הראשונות שעם המילואים עולין "טל וכנרמוז בפסוק שראשי נמלא "טל שרומזים להג' אותיות עם מלואיהם אמנם משה רבינו ע"ה היא הי' שושבינא דמלכא והוא ייחד את החתן והכלה והמשיך הה' תתאה אל הו' ונעשה הזיווג שלם והנה ידוע שענין הנסירה הוא צימצום וכל צימצום הוא נרמוז בשם שדי שפירוש שאמר לעולמו די ותיחם בו את העולמות שלא יתפשטו יותר. וזהו מאמר הכתוב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי רומז שעדיין לא הי' היחוד שלם שלא השיגו רק הג' אותיות הראשונות של השם הוי' והי' צימצום מחמת שלא נתיחדה הה' תתאה עם הו' ולכן נאמר באל שדי שרומז לצימצום ושמי ה' לא נודעתי להם רומז במלת נודעתי מלשון והאדם ידע את חוה פירש שעד שבא משם רבינו עדיין לא הי' הזיווג שלם ולא נתיחדה הה' תתאה עם הו' ביחוד שלם מפני שלא השיגו רק הג' אותיות הראשונות כנ"ל.

אני ה' . פרש"י נאמן ליתן שכר. הנה בחינת נאמן נתבאר כבר היותו נאמן הוא מי שאינו מכוון כלל לעצמו רק כל כוונתו להטיב לזולתו כמו משרע"ה דכתיב בכל ביתי נאמן הוא כאשר כל כוונתו היה רק לתת הכל לבנ"י כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. ר"ל בזה שמח משה כי גם חלקו שהיה לו בתורה נתן ג"כ לישראל ולא עכב לעצמו כלל מכל שלמד מפי הגבורה. לכן נקרא עבד נאמן כי זהו ענין הנאמנות רעיא מהימנא. וכן כל השפעות טובות הכל ממציא ונותן לבנ"י. וכן שמואל הנביא נקרא נאמן כמ"ש כי נאמן שמואל לנביא. וז"ש הרוצה להנות כו' והרוצה שלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי כי רק זה היה עיקר הנאתו להשפיע כ"ט וכמו ר"ח בן דוסא שכל העולם ניזון בשבילו וחנינא בר די לו בקב חרובין. וזה ג"כ רמז רש"י ז"ל נאמן ליתן שכר. כי כביכול הש"י רוצה אך להטיב לבר ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקרא ראשית נברא העולם. ר"ל לעשות שביל הרבים וצנור דרך ההשפעו' שירדו לבנ"י להשפיע להם כל טוב סלה. אמן: