בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃
אור המאיר
בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי וגו' בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום כלפי דברינו הנאמרים כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו מוסב על מלך מלכי המלכים הקב"ה שבת את אחשורוש להיות יושב על הכסא שתתגלה ותתפרסם התפשטות אלהותו על ידו הוא אחשורוש עומד ברשעו ולא כן ידמה ולבו לא כן יחשוב והתחיל להתגרות ועשה משתה וגו' בהראותו את עושר כבוד מלכותו דייקא ואת יקר תפארת גדולתו דייקא ובאמת עיקר כוונת הבורא ב"ה לו את הכבוד והגדולה כ"א שתתגלה כבוד המלכות עולמים כנזכר בפתיחת דברינו והוא אחשורוש ברשעו מתחלתו ועד סופו להראות רק יקר תפארת גדולתו דייקא מחיצונים ולזה רומז הכתוב ימים רבים מורה על בחי' הקליפות ע"ד כי אתם הרבים לא כן בקדושה המה אחדין דלא מתפרשין ורומז. ובמלואות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן וגו' כחוזר על סיבה המביאה לידי כך ומי ומי הגורמים ככה כי להיות עיקר עבודתינו בעוה"ז להשיגו ית' מצד פעולותיו כי מה שהוא למעלה מעולם הבנין לית מחשבה תפיסה כלל עש"ה שאל נא לימים הראשונים המה זי"ה ובג"ר כתיב אל תזכרו ראשונות ויש לרמוז תזכרו משמעו לשון זכר המשפיע כלומר אין לאל ידכם ועוצם תבונתכם לגרום השפעה בשלש ראשונות כיון שאין רעיון לבות בנ"א יכול לתפוס לשם לגרום הורדת השפע וכאן מהבנין ולמטה תולה תקונם בכשרון פעולת הצדיקים ואין אמצעות בדבר אז גורמים תיקון ומלוי בז' מדות הקדושים ונתמלאה בחי' ירא שלם ובהפך גורמים ח"ו מילוי לז' תועבת ונתמלאה צור מחרבנה של ירושלים ע"ד שביארנו ותבלענה פרות הרעות וגו' וזהו ובמלאות הימים האלה דייקא שקלקלו והרעו מעשיהם וגרמו מילוי לימים האלה הן המה ז' תועבות ז' הפכיים ומראה באצבע ראה מה עלתה כשנעשה מילוי בקומת הסט"א בז' תועבות עשה המלך לכל העם ידוע פחותי הערך מכונים בשם עם עשה להם דייקא משתה שבעת ימים כלומר משתה כזה שיש לה אחיזה בז' הפכיים וע"כ נתחכם לבל תהיה להם ארוכה למחלתם ונתייעץ להחטיאם במאכלות אסורות ויי"נ כנודע והכלל שלא עצר כח לעשות משתה שבעת ימים כ"א בסיבת עם הנמצאים בשושן שיש להם מציאות בקליפות הם הם הגורמים בהרע מעשיהם מילוי בימים האלה ובעונותם יצאת מחשבתו לפועל ונתחייבו כלייה כמו דאיתא בדבריהם ז"ל לולא צדקות הצדיק מרדכי שעמד לימינם להיות מעיר לעזור לבלי גבר האויב לכלותם ח"ו: