וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ׃
תפארת שלמה
ותהי אסתר משאת חן בעיני כל ראיה. הנראה לרמז עפ"י דברי הזוהר הקדוש שהצדיקים הם אנפי דשכינתא כמ"ש הבו יקר לדיוקנא דמלכא. וז"ש עין ד' אל יראיו. וז"ש ותהי אסתר רמז לשכינה נושאת ח"ן ר"ת "חכמה "נון שערי בינה בעיני כל ראי"ה אותיות יראה. פי' ע"י יראת שמים שעל פני הצדיקים נעשים אנפי השכינה ועושים יחודים. כמ"ש וישם כתר מלכות בראשה להמשיך מכתר לספי' מלכות: