וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמָרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃
אור המאיר
ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך. יובן עניינו על דרך שביארנו פירוש הכתוב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב והענין בקיצור כי נודע מה דאיתא בזוהר נודע בשערים בעלה לפי מה שמשער בלבו והצדיק מכונה בשם ציון כמו שאמר רשב"י לתלמידיו אנא סימנא בעלמא וסימן הוא ציון וגם תלמידי חכמים נקראים מצוינים בהלכה ודרכי צדיקים אמיתים כל עוד שמרבים להוסיף בתורה ועבודה והשגת אלהות נדמה בעיניהם כאלו הם מקצרים ועומדים מעל פתח השער ועדיין לא נכנסו לפנים לעוצם הכרתם בגדלות ורוממות אלהות כפי מה שמשערים בלבם לא כן פחותי עם מכונים בשם יעקב המדמים בנפש שכבר תקנו את עצמם והמה משכן עם מלא קומתם להשראת אלהות ובפרט בעשותם איזה מצוה או לימוד תורה ותפלה אזי המיעוט מחזיק את המרובה כאלו יצאו ידי חובתם מתורה ותפלה ומעשה המצות ולית על עולם מושלם להיות נדמה לבחינתם ובאמת שטותם נגד פניהם והכרת פניהם ענתה בם ששקר בימינם ובמשכנות כזה געלה נפשו יתברך ויתעלה ולזה רמז דוד המלך עליו השלום אוהב ה' שערי ציון מה שהצדיק הנק' ציון משער בלבו איך לעבוד את הבורא ב"ה וכל שעה ורגע יותר שבא על בחי' השגה ועבודה עכ"ז חס על כבוד קונו ונדמה לו כאלו עדיין עומד על פתח השער ולא עייל לפנים כ"ז אהוב לפניו יתברך יותר ויותר מכל משכנות יעקב ממה שנדמה בעיני העם המכונים בשם יעקב שכבר המה משכן אליו ית' עם פרטי מעשה מצותם ואדרבא כיון שמדמים בנפשם עשיות מצותם כראוי ונכון בלתי אפשרי שלא יתגאו ונתנו שמחה בלבם מאת תורתם רבו ומתענגים א"ע ובאמת מצות לאו ליהנות נתנו ונמצא עוברים את פיו ית' בעת עשיות מצותם ולזה בא הרמז ויאמרו עבדי המלך היינו עבדי ה' ומי איש הירא הזוכה לשמוע בקול עבדו לכנות עליו היותו עבד המלך באמת לזה בא הכתוב לפרש אשר בשער המלך כלומר אותן אנשים המשכילים המשערים בלבם גדלות ורוממות אלהותו יתברך עד שנראה בעיניהם כאלו עומדים רק בשער המלך ולא אעילו לפנים הן המה עבדי המלך ב"ה באמת והם אומרים מדוע אתה עובר את מצות המלך ולכאורה מה היה המקרא חסר בלא תיבת את מדוע אתה עובר מצות המלך אמנם את לרבות תלמידי חכמים כאלה שעוברים אפילו בעשיות מצותם את מאמר המלך וזהו מדוע אתה עובר את משמעו עם מצות את מאמר המלך כמדובר ודוק: