וַיְהִי֩ כִרְא֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה עֹמֶ֙דֶת֙ בֶּֽחָצֵ֔ר נָשְׂאָ֥ה חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַיּ֨וֹשֶׁט הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֗ר אֶת־שַׁרְבִ֤יט הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַתִּקְרַ֣ב אֶסְתֵּ֔ר וַתִּגַּ֖ע בְּרֹ֥אשׁ הַשַּׁרְבִֽיט׃ (ס)
תפארת שלמה
ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב וכו' ותגע בראש השרביט. הנ"ל דהנה השם בי"ט הוא השם של העלאת הני"ק כמבואר בהאר"י ז"ל בכוונת תקע בשופר גדול ובחילוף א"ת ב"ש הוא שמ"ן הר"ת "מי "שעשה "ניסים כי שמן הוא בסוד אב"א ואורות אבא מבריחים כל החיצונים. וז"ש "מי "שעשה "ניסים כו'. ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. וזהו שרביט האמור ש"ר של שם בי"ט שהי' צריך להשם הזה בזמן ההוא. וזהו "מאשר "יושיט "לו "המלך ר"ת מילה לתיקון בחי' הברית. וזה אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה. ח"י ו"ה זו"נ כי בהתיקון בחי' יסו"ד והעלאת ניה"ק נעשה היחוד. וז"ש כאן ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט הוא בחי' הדעת כי יסוד העולה עד הדעת כמ"ש והמתנשא לכל לראש. בחי' היסוד הנקרא כ"ל הוא המתנשא לראש. וזהו "ראשי "חדשים "לעמך נתת ר"ת רחל שבר"ח בחי' רחל מתנשא ועולה לראש כנ"ל והבן: