וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃
תפארת שלמה
ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך. הנ"ל ע"ד הרמז דהנה כתי' על פי שנים עדים יקום דבר מרמז על ק"ש שני פעמים שנאמר בה עד בשמע ואחד ע"ד רבתי. וכן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. בתיבת ועד יש בו ג"כ אותיות עד ועל פי שני עדים הללו יקום דבר היא השכינה הנקראת דבר. וזהו עדים עד יסו"ד מלכות כי ע"י מסירות נפש של ק"ש הוא העלת מ"נ ועד של כמל"ו הוא ירידת מ"ד למלכות ולכך הק"ש נקרא חצי המלכות שיורדים הטיפין בבחי' חיצים למלכות וכמ"ש ביהונתן ודוד. כי יהונתן יש בו ג' אותיות יה"ו ודוד הוא הקטן ה' תתאה. ומג"ר בא השפע למלכות דוד ונעשה הוי' שלימה וז"ש לו יהונתן ואני שלשת החיצים פי' ג' טיפין דנפקין מן מוחא צידה אורה היוצאים מקשת כמ"ש ותשב באיתן קשתו לשלח לי למטרה לבחי' המלכות אם אומר החצי ממך והנה קחנה ובואה כי שלום לך אין דבר חי ד'. ר"ל אם ילכו החיצים למלכות ביושר אז אין דבר רע כי הוא עת רצון והיחוד ח"י ד' כי החיצים באים מבחי' חי ד' ולכך שלום לך והבן. אבל אם אומר לעלם הנה החיצים ממך והלאה פי' שיעברו ח"ו החיצים להחיצוני' חלילה אז לך כי ד' שלחך כמ"ש כי בפשעכם שלחה אמכם. וזה שמסיים הנה ד' עד ביני וביניך עד עולם כי ביהונתן ודוד השם הוי' בשלימות. וזהו אהבת דוד ויהונתן. והנה זהו הרמז ברוה"ק מה לך אסתר המלכה ר"ל בחי' השם מ"ה הוא לך אסתר המלכה היא השכינה ומה בקשתך עד חצי המלכות הם החיצים שבארנו גם זה וינתן לך לגרום היחוד. וז"ש בגמ' עד חצי המלכות ולא כל המלכות חצי המלכות הוא בנין בהמ"ק פי' כי בענין חיצי המלכות לפי מה שבארנו הוא קאי על בנין בהמ"ק ששם נגמר ונעשה היחוד האמיתי ביתר שאת וזהו וינתן לך. והבן: