וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ׃
אור המאיר
וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש נראה להבין כי כבר נודעת עיקר התגברות הסט"א לפעמים על עם ישראל ח"ו בכדי לקרבם אל עבודת הבורא ביראה וכמו שיסד הפייטן ביוצר ש"ע של פורים שושן חוחים לעבדו ביראה והכוונה על דרך הכתוב כשושנה. בין החוחים ופירש"י החוחים מנקבין אותה ונכנס מים בנקבי החוחים ועומדת ברטיבתה תמיד וזה מעלות מנקבי החוחים כן האומות מעשיהם כמו החוחים לישראל שנמשלו לשושנה ובנקבותם גורמים שנכנסו המים הכנוי לתורה ולחלוחית של זכות וזהו הנרמז בפייטן שושן חוחים כלומר החוחים גורמים לשושן הם עם ישראל לעבדו ביראה על דרך ופרעה הקריב ואפשר לרמוז בפסוק שיר השירים עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת עיין פירושו במקומו ועיקר הצורך לענין עיניו של הקב"ה אשר משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים להשגיח עליו בעין חמלה כי מדרכו הטוב להטיב לנבראיו בכל שעה ורגע אכן בהעדר הכנות כלי גופם להיות כלי מוכן ומוכשר לקבלה מסולקים השגחותיו והעינים הם סומקין בחינת דין במה רוחץ מן הסומק בחלב נוטריקון "חוחים "לעבדו "ביראה כנזכר יושבות על מלאת משמעו לשון המתנה כמו וישבו בקדש והכוונה הבורא ית' ממתין ושוהה להם מתי יגשו בני ישראל אל עבודת הקודש להכניס בכשרון עובדותיהם מילוי והארה לז' ימי הבנין ולא יקלקלו מדותיהם לגרום מילוי לז' הפכיים ח"ו יושבות על מלאת להכניס מילוי והארה לימים הקדמונים הידועים והיה כי ירחץ ה' עיניו בחלב ומקרבם ע"י המעיקים אזי נפקחו עיניו כ"י להשגיח עליהם בעין פקיחא להשפיע שפע וברכה עליונה באין מונע כיון שכבר זככו מלא קומתם ונקיים ממגע נכרים ואז הרע נופל ממילא כיון שכבר עשה שליחותו וזה הרמז וישב מרדכי אל שער המלך כלומר כיון שכבר שב אל המלך בכל לבו ומאודו אזי והמן הוא הצר הצורר ומעיק נדחף אל ביתו היינו נדחף ונופל לנוקבא דתהום רבה אב"ל נוטריקון "אשר "ביקש "לאבדי ירצה לרמוז בתיבת אב"ל סיבת נפילתו ובטולו מאין בא לו כזאת אשר מלאו לבו וביקש לאבדי והאמת כיון שכבר עשה שליחותו וקרב עם הקדוש לתורה על דרך והדת ניתן בשושן ולכן נדחף משורשו ומקורו ע"ד שביארנו בפתיחת המגילה ויהי בימי אחשורוש וגם המן תחלת אחיזתו בשורש הימים וכאשר חכמים הגידו המן מן התורה מנין המן העץ וראה עומק דבריהם שתחלת אחיזתו מעץ הדעת טוב ורע וכיון שכבר נעשה ועשה והצליח נדחף ונפל משורשו וראשיות שלו וזהו אב"ל וחפוי ראש כלומר מה שהיה תחלה ראשיות שלו חפוי במקורו דין קדוש נעקר ונשרש ונדחף למטה לנוקבא דתהום רבה וכן יאבדו כל אויביך ה':