קישורים על במדבר טו:לט

וראיתם אותו וזכרתם את כל כו'. יבואר עפ"י מ"ש בגודל מעלת שמירת הברית אשר הוא העיקר והיסוד לכל המדות טובות ובלתי זה איננו באפשרי לקיים המצות כתיקונם להיות בהם בחי' משפיע כידוע מעלת יוסף הצדיק שאמר פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם. פקוד וכו' לשון פקודי ד' ישרים וכו' אפי' כי באמת יתן לכם התורה ויפקוד אתכם כל התרי"ג מצות עכ"ז העיקר והעליתם את עצמותי כו' לשון עצמיות וכח שלי תעלו עמכם מדת היסוד המסייע ומשפיע לכל המצות והוא ההכנה לקבלת התורה כמ"ש ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה כו'. וז"פ הכ' ג"כ וראיתם אותו לשון או"ת ברית לתקן אות ברית קודש וזכרתם את כל מצות ד'. עי"ז יהי' בחי' זכרות והשפעה בכל המצות. וזה שאמרו חכז"ל כל השופרות כשרים חוץ משל פרה שאין לה זכרות. רמז על הנ"ל כי מצות שופר הוא רומז ג"כ למדת היסוד וצריך להיות בחי' זכרות והשפעה לכל המצות כנ"ל:

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. יל"ד לכאורה מיותר מ"ש הכתוב אשר אתם זונים אחריהם כי מה בא להורות בזה. והנ"ל דהנה אמרו רז"ל בגמ' אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה כו' ע"ש בגמ'. וכבר עמדו בזה כל המפרשים וד"ת כפטיש יפוצץ סלע. אך הנה מה שנ"ל בזה. ע"ד המובא בזוהר הקדוש פ' ויקרא ומאן דקאים בליליא למילעא באורייתא אורייתא קא מודעת לי' חובי' וכו'. והוא לא אנשי' לי' ותב בתיובתא קמי' מארי' ע"ש. הנראה מזה כי ע"י לימוד התורה לשמה הנה היא מאירת עינים לראות ולהביט על כל דרכיו הטובים הם לפני ד'. אבל אם לא למד לשמה אף אם הוא לומד כל היום כולו לא נודע לו חטאתו ולא יצמח מזה כלום ולא פרחית לעילא כנודע. והתורה והלימוד ההוא מתבטל מאליו כי ענינו מדאורייתא בביטול בעלמא סגי להו וכולהו נחשב כעפרא דארעא כי איננו עולה לכלום. והנה זהו שאמרו רז"ל פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה אין הפי' ביטול תורה שלא למד כלל. כי זהו החטא הראשון ונראה לעין ולא צריך לפשפש כלל. אך הכוונה להם כי היכא תמצא שפשפש ולא ימצא הלא אורייתא קא מודעת לי' חובי' כנ"ל. ואם הי' לומד לשמה אז היו עיניו פקוחות לראות במעשיו. ולזה אמרו יתלה בביטול תורה פי' שלא הי' לומד לשמה ונתבטלה התורה מאליו כמו החמץ שהוא בטל אפי' הוא בעין הרי הוא כמו שאינו כלל מש"ה לא מצא. וז"ש רז"ל כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה. ויש להבין מה משמיענו בזה כי ע"י שיחה עם האשה הוא בוטל מד"ת הלא גם אם ירבה דברים עם כל אדם יבטל מד"ת כי בשעה זו אינו לומד. אך הכוונה להם להגדיל ענין הזהרת שיחה עם האשה כי ע"י ריבוי שיחה עמה יזיק לו ג"כ אם אח"כ ילמוד ג"כ יהיו בטילים ע"י שיחתו זאת משא"כ בשאר בני אדם אחר שיחתו יכול לשוב אל לימודו כדת. וזהו הפי' גורם רעה לעצמו בשעת מעשה וביטול מד"ת אח"כ כנ"ל. וזהו ולא תתורו אחרי לבבכם זהו מינות ואחרי עיניכם זהו זנות. כי אתם זונים אחריהם. ר"ל גם אחר שתפסקו מזה ותלכו לשוב אל התורה ולימודה גם אחר זה יזיק לכם זונים האלו כנ"ל:

או יאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם למען תזכרו ועשיתם כו'. יבואר עפ"י מ"ש שכל אדם צריך להתחזק מאד נגד היצה"ר אשר בכל יום אורב לנפשו אף כי האדם חפצו ורצונו ללכת בדרך הישר. הנה האורב יושב לו בחדר להביא עליו מניעות ותאוות עולם הזה לבטלו מעבודתו ית"ש. לכן יהי' לבו אמיץ לבל יפול ברשת ויהפוך כל התאוות רעות לטובה. ובאותו חשק יעבוד הש"י כמ"ש דוד המע"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. גם לא ישים אל לבו מה שהיצר מביאו לידי עצבות ומ"ש על גודל חטאיו ופגמיו אשר עד כה לא טוב עשה. וז"ש ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' להיות לבבו נעצב ח"ו. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי. ע"ד שבארנו בפ' סור מרע ועשה טוב. בשעה שרוצה לעשות טוב יסיר מלבו כל רע שעשה. אך עתה יהפוך כל רצונו ויעשה רצון הבורא בשמחה וטוב לבב: