קישורים על במדבר כד:א

וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל וכו' וירא את ישראל שוכן לשבטיו. ופרש"י ראה שאין פתחיהן מתכוונין זה כנגד זה. יל"ד מה זה חדשות ראה עכשיו כי טוב בעיני ה' לברך את ברי הלא כבר אמר לו הש"י לא תאור את העם כי ברוך הוא. אכן כבר בארנו במ"א כי יש ב' עניני ברכות. מצינו בברכת כהנים וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם כי נתן הקב"ה כח ביד הכהנים לברך את ברי כמ"ש כי שבעת ימים ימלא אתידכם והברכה שורה על ידיהם בהרמת ידם לבד יתברכו אף שלא יאמרו כלל. אך מצינו מעלה יתירה מזה. כי גם רק בהם תכלות עיניהם לבד שורה הברכה כמ"ש כל מקום שנתנו חכמים עיניהם לטובה היא הברכה כמ"ש עיניך ברכות בחשבון. עיר ה' אל צדיקים. ולזה בהקמת המשכן כתיב וירא משה את כל המלאכה ויברך אותם משה. פי' בראי' לבד הי' ברכה כמ"ש ויהי נועם כו'. לכן אצל יעקב אבינו בברכת השבטים לא כתיב כלל הרמת ידיו רק אצל מנשה ואפרים כתיב שכל את ידיו. אבל השבטים ברך אותם רק בהסתכלות עיניו לבד. וזה ענין עינא פקיחא אצל הש"י דכתיב עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה בעת שהיו בנ"י שרוין על אדמתן ולא הי' שום שליטה לסט"א עליהם. לכן בברכת כהנים הם ג' ברכות יברכך יאר ישא ה' פניו כי הוא יותר במעלה בבחי' עינא פקיחא כנ"ל. וז"ש בשיר השירים שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך. פי' שצריך כאו"א לחזור בתשובה עד שיבוא למדריגה זו לברך אותם בראיית העינים להסתכל בך. וזה שמסיים בשמ"ע בברכת שים שלום כי באור פניך כו' וטוב יהי' בעיניך לברך כו' שיהי' בבחי' עינא פקיחא שלא יהי' שום שליטה לחיצוני' כמו במתן תורה פב"פ. ונחזור לענינינו כי כאשר ראה בלעם אשר בנ"י הם נשמרים בעיניהם כמ"ש וכסה את עין הארץ לכן נתעורר ג"כ למעלה בחי' עינא פקיחא כמ"ש כי טוב בעיני ה' כו' ושוב לא יהי' שום שליטה להחיצונים להרע להם. כמ"ש וירא את ישראל שוכן לשבטיו פרש"י שלא היו פתחיהן מכוונין כו' שהוא שמירת העינים. ולזה עלה בלבו לבל יקללם עוד כי לא יועיל עוד מפני שנתברכו בעינא פקיחא. וז"ש במס' סוטה דף ל"ט ע"ב. אחר ברכת כהנים אומרים השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל. פי' שהקב"ה יאיר עליהם בעינא פקיחא לברך אותם בראיית העינים. מן השמים. מ"ן ר"ת מיין נוקבין: