קישורים על במדבר כז:א

א"י ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחות מנשה בן יוסף וכו' אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' כו' למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו ויקרב משה את משפטן לפני ה' ויאמר ה' אל משה לאמר כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם כו' בזו"הק איתא אבינו מת במדבר וז"ל כמה כאבין על כאבין באמרו אבינו ומשמעות הזו"הק שמת על שדיבר דבר שלא כהוגן ומפרש תיבת במדבר לשון דיבר ודברי הזו"הק ההיא הוא סתום ואין לו פירוש גם צריך להבין מפני מה כאמר בתורה משפטן בנו"ן רבתי והנראה לרמוז בזה ונשים לב להבין מה היה מחלוקת השבטים עם יוסף ויוסף הביא את דיבתם רעה אל אביהם ונראה דהענין הוא כך כי משיח בן דוד ומשיח בן יוסף אין זה יכול להיות בלא זה ולשניהם אנו צריכין אך השבטים לא הבינו זאת ויוסף ראה ברו"הק שממנו יצמח משיח ויהודה ראה שממנו יצמח משיח ע"כ היה מחלוקת ביניהם שהשבטים רצו שמשיח יהיה משבט יהודה ויוסף רצה שממנו יהיה עד שהקב"ה עשה שלום ביניהם כמאמר הכתוב הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ונתתי אותו עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי וצריכין אנו לשום מגמת פנינו על משיח בן יוסף שלא ימות במלחמה שיעשה עם האומות טרם בוא משיח בן דוד ויהיה קיום למשיח בן יוסף עם משיח בן דוד ועתה בעו"ה בגלות המר הזה שאנו בדיוטא התחתונה ר"ל אנו צריכין להתעורר עצמינו להמשיך הרחמים על כנ"י ולהמתיק הדינים והנה הקב"ה ברא כל העולמות ע"י עשר ספירות והן עשר הויות חמשה הויות הן של רחמים וחמשה הויית הן גבורות והן אותיות מנצפ"ך שמהן נשתלשל ק"ך צירופי שמות אלקים עד שהסט"א יונקת מהקדושה וצריכין אני ליחד השמות הויות של רחמים שיאירו על החמשה גבורות שיתלבנו גם הם וימתקו ויתכללו תחת החסדים וזהו כי עין בעין יראה בשוב ה' ציון ר"ל כי חמשה הויות מספרם ק"ל כמנין עי"ן ועשר הויות הן ה' של חסדים וה' של גבורות וכשיתחדו החמשה הויות ש"ר בהחמשה הויות ש"ג אז ימתקו כל הגבורות בשרשן וישוב ה' את שבות ציון כי יתבטל אחיזת החיצונים לגמרי ור"ל כי עין בעין פי' כשהחמשה הויות ש"ר שעילה מספרם עי"ן יאירו ביחוד גמור על החמשה הויות של גבורות שהן ג"כ עין אז יראה בשוב ה' ציון והנה למעלה בעולם העליון שהיא האריך אנפין אשר שם אין ימין ושמאל רק כולו רחמים שם אין רק עין אחת כולו חסד כולו רחמים ומשם יוצאין הי"ג מכ"ד מזל עליון והכלול של הי"ג מכ"ד הן נוצר ונקה ונוצר כתיב ג"כ בנו"ן רברבי שהם אתווין רברבין רומזים לעולם האריך אנפין והאתווין זוטרין לזעיר אנפין והנו"ן רומז לעינא פקיחא מז' העליו' שהנו"ן הוא לשון נונא כמו שתרגום המתרגם על יהושיע בן נון בר נונא שהיא מזל דגים לכן נוצר היא הכולל של הי"ג מכ"ד שבו הנו"ן רברבי שרומז לעיני פקיחא עלא מזל עליון וצריכים אני ליחד מתתא לעילא ולהמשיך העיני פקיחא עילאי מהאריך אנפין לזעיר אנפין שיאיר הרחמים הגדולים של האריך על הזעיר שימתקו כל הגבורות והחשכות יתהפך ג"כ לאור ואחיזת החיצונים יפולו לעומקא דתה"ר ואז יהיה הגאולה שלימה והנה בהנו"ן יש נו"ן כפופה ונו"ן פשיטה והציור של הנו"ן כפופה היא יו"ד בראשה וגופה היא וי"ו ורגל שלה כפופה רומז שהשפע הולך מהיו"ד להוי"ו בלי צימצם ואח"כ מתעקמת השפע בצמצום קצת כדי שלא תלך השפע גם להסט"א והנו"ן פשוטה רומז על העתיד שיתבטל הקליפות לגמרי אז תלך השפע ממקור העליון בלי שום צימצום כלל יהנה בנות צלפחד היו חכמניות ואיתא בהאר"י ז"ל ה' בנות צלפחד הן ה' גבורות הקדושות ותבעו בנות צלפחד עבור אביהם יוסף שהיו משבטו והיו רוצים בקיום של משיח בן יוסף שיהי' לו תקומה בפני משיח בן דוד ויקוים הפסוק ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי ע"כ באו לפני משה וטענו אבינו מת במדבר פי' אבינו קאי על יוסף הצדיק שהיו משבטו ואמרו שהיה מת במדבר ר"ל על שהביא את דיבתם רעה אל אביהם ועפ"י דרכינו מובן הזו"הק כמה כאבין על כאבין באמרו אבינו שקאי על יוסף הצדיק ושם הי' מחלוקת שהביא את דיבתם רעה לכך טענו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו ר"ל למה תהיה כזאת חלילה שיגרע שם אבינו אם לא יחיה משיח בן יוסף ח"ו תנה לנו אחוזה כו' כלומר ע"כ תנה לנו אחוזה כדי שעי"כ יהיה קיום למשיח בן יוסף ולא ידע משה לתת עצות לנפשו שהיה מתירא ליתן להם שלא יהיה ח"ו העברת נחלה כי אצל הבת יוכל לבא לידי העברת נחלה ולא יועיל מה שיתן עתה נחלה הגם שיהי' טובה לפי שעה מ"מ מה בכך הלא יוכל לבא לידי העברת נחלה מה עשה משה ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכתיב משפטן בנו"ן רברבי רומז שהיה מעלה הגבורות של שבט יוסף עד האריך אנפין שהנו"ן רברבי רומז לעולם האריך כנ"ל והמשיך חיות מעולם האריך למשיח בן יוסף שיהיה לו לעתיד תקומה לפני משיח בן דוד וכנאמר ועשיתם לעץ אחד והנו"ן פשוטה רומז על העתיד כנ"ל וזהו לפני ה' והבן.

א"י ותקרבנה בנות צלפחד כו' ותעמודנה לפני משה כו' אבינו מת במדבר והוא לא הי' כו' למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחוזה כו' ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכו' כן בנות צלפחד דוברות נתן תתן להם כו'. ופירש"י ז"ל שנתעלמה ממנו הלכה בשביל שאמר כל הדבר הקשה כו' וראוי להתבונן הלא משפט זה אינו קשה כ"כ ומדוע לא ידעו לפסוק זה גם מה זה שאמרו שלא הי' בעדת קרח ובחטאו מת מה ענין זה לבקשת נחלה להזכיר שמת בחטאו. גם אמרו למעלה לאלה תחלק הארץ בנחלה כו' לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו צריך ביאור כי למ"ד של יוצאי מצרים נתחלקה הארץ א"כ יכול להיות שהגם שהשבט כעת מועט באוכלסין כגון שבטו של שמעון מ"מ יהי' לו נחלה רבה מחמת שהי' מרובה באוכלסין בעת יציאת מצרים גם אמרו על פי הגורל יחלק הארץ כו' ופירש"י שם שאעפ"י שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא ע"י הגורל והגורל הי' ע"פ רוה"ק ובזה ג"כ יש להבין למה הפילו הגורל כיון שלא היו החלקים שוין ולא הי' באפשרי שתפיל בהפך גם ראוי לתת לב למאמר חז"ל שהגורל הי' צווח ונראה לרמוז בזה כי הנה ידוע שהש"ית ברא העולמות לכבדו להללו ולשבחו ולספר הודו ושלשל העולמות בצימצום אחר צימצום ובעת הבריאה נפלו כמה אלפים ניצוצים קדושות כידוע ועיקר עבודתינו להוציא היקר מזולל ולהעלות הניצוצין לשרשם עד שנזפה שיהי' בירור העולמות ושיתבררו העולמות אז תהי' הגאולה השלימה ותרי' תחית המתים. וגם האבות הקדושים זאת היתה כל מגמת עבודתם לברר העולמות ולהעלות כל ניצוצות הקדושות לשרשם בכדי שתהי' הגאולה שלימה בימיהם אמנם לא הספיקו לתקן הכל ולכן כל אחד מישראל חובה עליו להעלותן כפי יכולתו וזאת היתה כוונת הש"ית במה שהנחילנו הארץ הקדושה כי היא מבחר כל הארצות כידוע ממאמר חז"ל שכל הארצות שותין מתמצית של א"י ולשם נתגלגלו הניצוצות היותר קדושים בכדי להעלותם ובאם לא היו חוטאין היו מבררין הכל על מקום מנוחתם ולא היו צריכין לגלות אמנם מפני חטאינו הצרכנו לגלות בכדי לתקן ע"י הגלות כל הפגמים ולברר העולמות והנה הניצוצות נפלו בדצח"ם ולכן צריך האדם בכל עסקיו הן באכילתו ובשתיתו ומלבושיו ונות ביתו בכולם יתכוין להעלות הניצוצים שבדצח"ם לקשרם לשרשם ולכן ע"ה אסור לאכול בשר שבבשר כבר הועלה הניצוץ מדומם וצומח עד שבא לבחי' חי ואז מן הצורך להעלותו לגמרי לשרשו ולכן צריך אז לתקונים רבים לשחיטה כשרה ע"י שוחט כשר ירא השם ואח"כ צריך למליחה בכדי שיעולה עי"ז לעלות לשרשו ולכן ע"ה שהוא בעצמו צריך עלי' ע"י הצדיק ואיך יעלה הניצוצין ולכן אנו רואים שיש צדיקים שנוסעין אליהם הרבה יראת שמים ויש צדיקים שאין נוסעין להם כ"כ וכן בעניני הדירות ומלבושים והמאכלים יש מהם שיש להם הכל בהרחבה ויש מהם שאינם כ"כ בריוח והכל הוא מפני שזה הצדיק יכול להעלות הנשמות והניצוצים הקדושים ולקשרם לשרשם יותר לכן הנשמות והניצוצין הקדושים שבדצח"ם נמשכים למקום שתהי' להם עלי' וזה ביאור הכתוב לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו פי' לאיש רב פעלים וצדיק גדול תרבה נחלתו שתתן לו נחלה רבה שבה ניצוצות רבות ויקרות ואין הכוונה על אורך ורוחב השדה וכרם רק על דיבר הניצוצות שהם נחלתו באמת ולו יאתה להעלותם. ולמעט תמעיט נחלתו פי' לאדם שאינו גדול הערך כ"כ להעלות הניצוצות הקדושות תתן לו נחלה שיש בה ניצוצות מועטים וזה ג"כ רמזו חז"ל במה שאמרו בית כור רע נישום כנגד בית סאה טוב שרמזו ג"כ שלהצדיק הגדול מחבירו נותנים לו בית סאה שהוא טובה ויש בה ניצוצות קדושות וגבוהות כמובן ולזה הי' הגורל מפני שלא הי' ביכולת לידע שיעור כוחו של כ"א מישראל להעלות הניצוצין הקדושים לכן הי' הגודל מודיע זאת וצווח שהוא עלה לפלוני במקום פלוני. והנה בנות צלפחד להיותם נקבות הי' משה רבינו מסתפק בהם אם יהי' יכולת בידם להעלות הניצוצין מה שהי' ראוי לחלק אביהם והם מפאת מדת ד"א לא רצו לדבר בפרהסיא שהיכולת בידם מכאת צדקתם להעלותם הניצוצות הנ"ל כי שבאמת צדקניות היו וחכמניות כמו שאמרו חז"ל רק סבבו הדברים ואמרו אבינו מת במדבר והוא לא הי' כו' כי בחטאו מת באותם הדיבורים שדיברו לפני משה רבינו ע"ה קשרו נשמת אביהם לשרשם במה שאמרו שלא חטא חטא אחר רק אותו חטא שמת בי וכבר נתכפר במיתתו ונסתלק הפגם שפגם והעלו נשמתו לשרשה על ידי הדיבורים החלו והראו בזה שכחן יפה לקשר נשמת אביהם לשרשה וכמו כן יוכלו להעלות הניצוצים מחלקו ולכן אמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי' שכבר נשמתו עלתה לשרשו למה יהי' נחסר לו הניצוצים שהיו משורש נשמתו וצריכין להתעלות ע"י ורמזו בזה שהם תחתיו ובמקומו להעלות אותן הניצוצות ולכן ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכתיב משפטן בנו"ן רבתי רומז לנו"ן שערי בינה שקישר משה רבינו ע"ה בעולם המחשבה להשיג שם ולידע אם כדבריהם כן הוא שנתקשרה נשמת אביהם לשרשה ולכן אמר לו הש"ית כן בנות צלכחד דוברות וכו' כנ"ל.

א"י ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר כו' ואלה שמות בנותיו מחלה נועה וחגלה ומלכה ותרצה כו' למה יגרע שם אבינו כו' תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו כו' ויקרב משה את משפטן לפני ה'. הענין הוא כשעלה ברצונו ית"ש לברוא את העולם עיקר רצונו הי' כדי להטיב לברואיו אך כדי שנוכל לקבל הטובות ולא נתבטל ממציאות צימצם אלהותו ית"ש מעילה לעלול עד שנברא עולם התחתון עולם העשי' שיש מקום לטעות ח"ו כדי שיהי' הבחירה חפשית ביד האדם ובמה שהאדם מואם ברע ובוחר בטוב מכניע את יצרו ועובד את יוצרו בזה עושה נ"ר ליוצרו ובוראו והוא ית"ש מקבל ממנו תענוג ושעשועין יותר מכל העולמות ואיש ההוא הוא כלי מוכשר לקבל טובות הבורא ב"ה ומדת עונש לא נברא אלא כדי שיראו מלפניו שלא יעברו רנונו כדי שיוכלו לקבל טובות הבורא ב"ה כדאיתא בזו"הק ע"פ אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא. תוכן הדברים שם הקב"ה ממית להסט"א לבל יכלו להחטיא את האדם ומחיה להניצוץ הקדוש ועשר קדושות הן בכל עולם ועולם אפילו בעולם העשי' יש עשר קדושות שארץ ישראל מקודשת בהן כדאיתא במשנה עשר קדושות הן ועשר קדושות הן עשר הויות ובשם הוי"ה יש ב' ההי"ן וה' תתאה רומז למלכות שמים שעולם הזה נברא בה"י כמאמר הכתוב בהבראם בה"י בראם וע"י שהאדם מקבל עליו עול מ"ש וממליך להקב"ה על הששה קצוות דהיינו מעלה ומטה ולד' רוחות השמים שהיא וי"ו נעשה דבוק בה"י עלאה וממשיך חסדים מגולים על הכנ"י ממקור הרחמים שהוא יו"ד והעשר הויות הן ה' חסדים וה' גבורות ולהמתיק הגבורות לבטל גזירות רעות ולהמשיר חסדים עכנ"י אי אכשר רק ע"י אתערותא דלתתא דהיינו ע"י שהאדם ממליך להקב"ה במס"נ על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ועושה תשובה באמת מתוך אהבה לעשות נ"ר ליוצרו בזה הוא מעלה את הגבורות לשרשן לעולם הבינה שהיא ה' עלאה ומאירין ה' הויות של רחמים על הגבורות ונמתקין הגבורות בשרשן וממשיך חסדים מגולין על כנ"י מי"ג מכ"ד שהוא מקור הרחמים ואיתא באר"י ז"ל ה' בנות צלפחד הן ה גבורות עיי"ש. אך מחמת שהן היו גבורות קדושות מחמת שצדקניות היו היו משתוקקים ומצפים מתי יתעלו וימתקו בשרשן ובאו לפני משה לבקש על נפשם שהוא יעלה אותן לשרשן ואמרו לפניו למה יגרע וכו' ר"ל למה יגרע בלתי לעלות לשרשינו הלא אנו חפצים ומסכימים על החסדים. וזהו תנה לנו אחזה ר"ל תיבת אחז"ה בגימט' כ"א כמנין אהי' ופי' תן לנו עלי' לעולם הבינה שהוא שם אהי' ואמר הכתוב ויקרב משה את משפטן לכני ה' ר"ל שהי' מקרב את המשפט שהן הגבורות לנו"ן שערי בינה לשרשן שהוא שם אהי' וזהו לפני ה' ששם אהי' הוא לפני שם הוי"ה ששם הוי' הוא תפארת ושם אהי' הוא בינה והבן.