וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
תפארת שלמה
ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך. ופרש"י מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן. יש לפרש דהא דכתיב ובמותו לא כהתה עינו. פי' גם לאחר מיתתו זכור הוא את בנ"י להמשיך להם השפעות טובות ולהמשיך עליהם אור התור' כי כל צדיק הדור הוא בחי' משה רבינו כמ"ש (משה) שפיר קאמרת. ואהרן הוא הכה"ג בחי' החסד הוא ג"כ בכל דרא. וז"ש ונאספת אל עמיך כו' שתהי' נאסף אל עמך בתוך עמך תהיה תמיד להשפיע להם כמ"ש ונתתי מטר ארצכם כו' דהול"ל ונתן מטר ארצכם כו' אך כל זה הוא בזכות משה תמיד לשון הוה כי זכותו עוד עמנו. וזה שהי' משה מתאוה למיתתו של אהרן שיהי' זכותו ג"כ עומד תמיד עמנו כנ"ל וזה לא כהת' עינו כו':