כָּל־נֵ֛דֶר וְכָל־שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃
תוספתא (ליברמן)
דבר אחר אישה יקימנו ואישה יפרנו, את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר, לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר.
תוספתא (ליברמן)
קונם שני נהנה לבריות, אין יכול להפר. יכולה להנות בלקט, בשכחה, ובפיאה, ובמעשר עני. נדרה אשתו והפר לה, וסבור נדר' בתו, נדר' בתו והפר לה, וסבור אשתו נדרה, הרי זה יקיים, ואם רצה להפר מיפר. נדרה אשתו וקיים לה, וסבור בתו נדרה, נדרה בתו וקיים לה, וסבור אשתו נדרה, הרי זה יפר, ואם רצה להקים מקים. נדרה מן התאנים וענבים, הפר לתאנים ולא הפר לענבים, אסור' לוכל בתאנים וענבים. הפר לענבים ולא הפר לתאנים, אסורה לוכל בענבים ותאנים. היפר לתאנים וחשיכה, אסורה לוכל תאנים וענבים. היפר לענבים וחשיכה, אסורה לוכל ענבים ותאנים. אמרה קונם תאינה שני טועמת ועוד ענבים שני טועמת, הרי אילו שני נדרים, מיפר אי זה מהן שירצה ומקים אי זה מהן שירצה, שנ' אישה יקימנו לזו ואישה יפירנו לזו.