וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃
תוספתא (ליברמן)
אי זו היא ארץ ואי זו היא חוצה לארץ, כל השופע מטורי אמניס ואילך ארץ ישראל, מטורי אמניס ולהלן חוצה לארץ. הנסין שבים, רואין אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמניס ועד נחל מצרים, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ. ר' יהודה או' כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל, שנ' וגבול ים והיה לכם הים וגו'. הניסין שבצדדין, רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד ים אוקיינוס, מנחל מצרים ועד אוקיינוס, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ.
תוספתא (ליברמן)
אי זה הוא ארץ ואי זה הוא חוצה לארץ, כל ששופע מטורי סמניס ואילך ארץ ישראל, מטורי סמניס ולפנים חוצה לארץ. נסין שבים, רואין אותן כאלו חוט מתוח מטורי סמנין עד נחל מצרים, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ. ר' יהודה או' כל שהוא כנגד ארץ ישראל, הרי הוא כארץ ישראל, שנ' וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול. נסין שבצדדין, רואין אותן כאלו חוט מקפלריא עד (אוקייס) אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס, מחוט ולפנים ארץ ישראל, מחוט ולחוץ חוצה לארץ.