יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
מאור ושמש
והשענו תחת העץ וכו' ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב כו' פרש"י ז"ל בן בקר רך וטוב ג' פרים היו כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל יש לרמוז בזה כי הנה במס' ראש השנה הקשו תוס' דבגמרא משמע דהמלאכים באו אליו בתשרי ובמקום אמר משמע שאז הי' פסח עיי"ש. אמנם ע"ד האמת לק"מ ואלו ואלו דא"ח שהצדיק יש יכולת בידו להמשיך בפסח גם האורות של חג הסוכות. וכן האור של פסח בחג הסוכות ע"י ייחודיו. והנה אמרו חז"ל שאברהם יצחק ויעקב נתברכו בכל מכל כל שבאברהם נאמר וה' ברך את אברהם בכל. וביצחק כתיב ואכל מכל וביעקב כתיב יש לי כל והענין הוא כמאמרם ז"ל בת הי' לאברהם ובכל שמה שזה רומז למדת המלכות שמים שנקראת כל מטעם שהיא כוללת המדות כולן וכל אחד מהאבות הקדושים זאת היתה מגמת עבודתם להעלות המלכות שמים אל המוחין עלאין שהם חב"ד. ומוח בינה ההוא הה' עלאה שהיא הסוכה עלאה המקפת ששה קצוות והמלכות שמים. ועל ידי ישיבת הסוכה ואכילה שאוכלין בהסוכה הצדיק מעלה המ"ש אל המוחין עלאין שחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין. והנה כל זה נעשה באמצעות המצות ומעשים טובים והמלאכים שאין ביניהם קיום המצות אינן משיגים השגה זו כלל ואברהם אבינו ע"ה כשבאו המלאכים אצלו ביקש להטעימן טעם קיום המצות שעל ידן מעלין המלכות שמים אל המוחין שזה לא השיגו המלאכים מעולם לזה אמר להם והשענו תחת העץ עץ עם הכולל בגימטריא קס"ח שהוא שם אהי' במילוי יודין שהוא מוח בינה הסוכה עלאה שהטעימן בזה מה שפועלין הצדיקים ע"י קיום מצות סוכה שמעלין עי"ז המ"ש אל המוחין וזהו שאמרו חז"ל שהאכילן ג' לשונות בחרדלא. הנה לשו"ן רומז למלכות שהוא סיים הפה ומלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה וג' לשונות רומז לג' בחי' המלכות שמים שכל אחד מהאבות הקדושים היתה מגמתו להעלות המלכות שמים אל המוחין כל אחד כפי שרשו והמוחין הן ג' 'ח'ב'ד ומוח העליון הוא החכמה וזה שהאכילן ג' לשונות בחרדל חרדל שהיא 'ח'ר'ד'ל'א בלשון ארמי נוטריקון 'חכמה 'רישא 'ד'לא 'אתיידע. ורומז שהטעימן ענין העלאת הג' בחינות המלכות שמים של הג' אבות אל החכמה עילאה שהיא רישא דלא אתיידע כנ"ל.
תוספתא (ליברמן)
באברהם הוא אומ', וישתחו אפים ארצה, אף המקום ברוך בישר את בניו לעתיד לבא, והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו. באברהם הוא אומ', יקח נא מעט מים, אף המקום ברוך הוא בישר ונתן לבניו באר במדבר שהיתה שופעת בכל מחנה ישראל, שנ' באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, מלמד שהיתה הולכת פני כל הדרום ומשקה את כל פני הישימון, ונשקפה על פני הישימון. באברהם הוא אומ', והשענו תחת העץ, אף המקום נתן לבניו שבעה ענני כבוד במדבר, אחד מימינם, ואחד משמאלם, אחד לפניהם, ואחד לאחריהם, ואחד למעלה מראשיהם, ואחד לשכינה שביניהם, ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם, הורג נחשים ועקרבים, ושורף סירים וקוצים ואטד, משפיל להם את הגבוה ומגביה להם את השפל, ועושה להן את הדרך מיושר דרך סרט מושך והולך, שנא' וארון ברית ה' נוסע לפניהם וגו', ובו היו משתמשין כל ארבעים שנה שהיו במדבר, שנ' וענן ה' עליהם יומם, מה ת"ל לא ימיש עמוד הענן יומם, מלמד של יום משלים לשל לילה ושל לילה משלים לשל יום.
פרי צדיק
במ"ר אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל כו'. וחשב במדרש ששה דברים ועל כל א' מסי' חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל ע"ש. ובכל מקום מספר ששה מורים על ששת ימי בראשית שהם ו' המדות. ואמר שאני פורע במדבר ובישוב ולע"ל זה מורה על ג' חלקי ד"ת. תורה שבכתב שניתן במדבר. ותורה שבעל פה ששורשה ארץ ישראל וכמו ש' (קידושין מט:) עשרה קבין חכמה כו' תשעה נטלה ארץ ישראל ואי' (ב"ר פ' טז) שאין תורה כתורת ארץ ישראל והיינו תורה שבעל פה. ול"ל מורה על התורה שיתגלה לעתיד על ידי משיח שאמרו ע"ז כל התורה שאת למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב. וחשב במדר' אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך כו'. והיינו אין מים אלא תורה כמו ש' (ב"ק יז.) והוא נגד מדת חסד ויום א' ובו נאמר מאמר יהי אור וה"פ כ' בו לשון אורה כנגד ה' חומשי תורה כמו ש' בב"ר. ואחר כך חשב אתה אמרת ורחצו רגליכם. והוא נגד יום ב' שלא נאמר בו כי טוב היינו שיוכלו לקלקל. והוא נגד מדת גבורה ומדת היראה לתקן הקלקול וזש"נ ורחצו רגליכם מטנופת ע"ז שחשדן בערביים שמשתחוים לאבק רגליהם. ואמר חייך שאני פורע לביך במדבר וארחצך במים והיינו בד"ת דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא כמו ש' זח"א (רב א) ואז במדבר בע"ת נעקר יצר הרע מלבם. אך אחר הקלקול חזר יצר הרע למקומו. ואמר בישבו רחצו הזכו. רחצו סור מרע ואחר כך הזכו שיהיו זכאין וטהורין מכל וכל. ולע"ל דכ' אם רחץ וגו' והיינו שיושאר כך לעולמי עד. ואחר כך חשב אתה אמרת והשענו תחת העץ. והוא נגד יום ג' ומדת ת"ת ועפמ"ש בגמ' (ברכות נ"ח.) והתפארת זו מתן תורה ומשענת מורה ג"כ על ד"ת כמו שנדרש (חגיגה יד.) כל לשון משען ומשענה משען לחם וכל משען מים הכל על ד"ת. ועז"א חייך שאני פורע לבניך במדבר פרש ענן למסך. ענן מורה על השראת השכינה כמש"נ כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן. בארץ בסוכות תשבו וגו' שאז זוכין לחסות בצלא דמהימנותא. לע"ל שנ' וסוכה תהי' לצל יומם מחורב כ' יומם במ"ס סתומה שמורה שנקבע האור שיהיה כן לעולמי עד. מחורב שלא יהיה שום קלקול וחורבה. ואחר כך חשב ואקחה פת לחם והוא נגד יום ד' ומדת נצח שמשה רבינו מרכבה לה. והוא הוריד התורה לארץ לתקן כל קלקול ופגם של הנחש. וכן א"א רצה לתקן פגם האכילה שיהיה בקדושה לכו למו בלחמי. ואמר חייך שאני פורע כו. במדבר המן שיה לחם מן השמים שניתן לישראל כדי שתהיה התורה מתיישבת בלבן כמו ש' (במד"ת ר"פ בשלח). בארץ שנאמר ארץ חטה וגו' דחשיב בקרא ז' מינים כנגד ז' המדות. גם חט"א גי' כ"ב נגד כ"ב אותיות התורה. ולעת"ל יהי פסת בר בארץ שנדרש (שבת ל':) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והיינו שיתוקן כל פגם הנחש שיהיה האכילה רק מה שיתן השי"ת. כמו קודם הקלקול שהיה החטא מין עץ והיה גדל בו מאכל אדם. ואחר כך חשב ואל הבקר רץ אברהם. והוא נגד מדת הוא דרגא דאהרן שורש תורה שבעל פה. וכן בשר מורה על תורה שבעל פה כמו ש' (קידושין מו.) הרי שולחן והרי בשר ופירש"י הרי משנה שנוי. וכן (ב"ק עב.) דלא אכלי בשרא דתורה ופירש"י לא דקדקתי טעמו של דבר. וזה נגד יום ה' שבו נאמר ישרצו המים שרץ נפש חי'. שמורה שאץ בשרצים יש נפש חי'. ומרמז שאץ בע"ה יש ד"ת שזוכין לטעמי תורה כמש"נ מורשה קהלת יעקב. קהלת ינאי אין כ' כאן אלא קהלת יעקב. כמו ש' (ויק"ר פ' ט) והיינו שאף ע"ה שנקראו בית יעקב כמו ש' בגמרא (ב"מ לג:) מ"מ יש להם חלק בתורה. וחשב ג"כ שפורע במדבר ובארץ ולע"ל. שמורה על ג' חלקי ד"ת כאמור. ואחר כך חשב והוא עומד עליהם. והוא נגד יום ו' שנברא בו אדם הראשון. אד"ם ר"ת "אדם "דוד "משיח כמו ש' האריז"ל. ובתוספת שבת כ' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ונדרש בב"ר על כל מה שהוא היפך הטוב שיהי טוב מאד. והיינו שיתוקן באלף הששי על ידי משיח. ועז"א והוא עומד עליהם. עתיקא דאתכסיא אקרי הו"א כמו ש' (זח"ג רצ א) ומדת הו"א ראה שעומד עליהם ואמר חייך שאני פורע לבניך כו' במדבר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו' שמורה על השראת השכינה וכמו שאמרנו. ובארץ אלהים נצב וגו' והיינו כמ ש' במ"ר למעלה נצב אטימוס מוכן ומזומן. והיינו אתעדל"ע שהשי"ת מאיר בלב ישראל וזה ההכנה מצד הש"י. ולע"ל שנאמר עלה הפורץ לפניהם שמורה על משיח. וכן נדרש (בב"ר סו"פ פה) וחשב ו' דברים נגד כל הו' מדות שמופיעים הכל בכנס"י: